חיפוש

משרד האוצר אישר הורדה של מס החברות בשני אחוזים נוספים בשנתיים הקרובות יחד עם הורדה חדה במס של חברות ההייטק. מהם פרטי הרפורמה והאם היא באמת תמשוך חברות בינלאומיות לעבור לפעול מישראל?

חברות הביטוח נמצאות תחת לחץ כבד מצד הרגולטור, וזה בא לידי ביטוי בהתנהגות מניותיהן. האם אנו קרובים לסיום הלחצים הרגולטוריים בענף ושינוי כיוון של המניות?

אחרי ראלי של 7 שנים, לא מפתיע שהשווקים נראים גבוהים. עדיין, גם היום יש הזדמנויות השקעה שכדאי להכיר.

המגזר הפיננסי הוא אינדיקטור מצוין למצב הכלכלה - כשהבנקים מתפקדים בצורה יעילה ורווחית, הם יכולים לספק לחברות ולפרטיים את האשראי שהם צריכים לצרכי צמיחה, וכשהבנקים בקשיים, כפי שהיה במשבר של 2008, החברות במשק נפגעות מהמחסור באשראי, משהו שמשפיע לשלילה על הכלכלה במדינה כולה.

כמעט כולם מסכימים שקיימת בעיה בשוק כרטיסי האשראי. הענף מגלגל למעלה מ- 200 מיליארד שקלים בשנה, שרובם ככולם הולכים למספר מצומצם של בנקים המחזיקים באותן חברות אשראי. מי שנפגעים הם ציבור הלקוחות והעסקים שמשלמים עמלות וריביות גבוהות מידי.

סביבת הריבית הנמוכה הייתה אמורה להיות שעתם היפה של הלווים מהבנקים, אולם ככל שהריבית יורדת הגופים המסורתיים דווקא נהיים סלקטיביים הרבה יותר בבחירת מקבלי האשראי. אחת הסיבות להקשחת העמדות של הבנקים נעוצה בהכבדה הרגולטורית של המפקח על הבנקים, שדורש מהבנקים לשמור על יחס הלימות הון גבוה ולהגדיל את היקף האשראי שהן נותנים ללקוחותיהם.

הריביות הנמוכות אמנם מאפשרות לבנקים ברחבי העולם להגדיל את היקף תיק האשראי שלהם, אבל מקשות עליהם לשמור על רווחיות גבוהה. לראיה, הבנקים האמריקנים שיש להם פעילות בנקאית גרידא פרסמו תוצאות כספיות פושרות לרבעון הראשון של השנה – ההכנסות כמעט ולא צמחו והרווחיות השתפרה רק במעט לאור הירידה הנוספת במרווח האשראי.

חברות הביטוח המקומיות המשיכו להציג תוצאות לא רעות ברבעונים האחרונים, אולם המניות שלהן הניבו תשואת חסר ביחס למדדים המובילים בשוק. מצד אחד, שוק ההון העניק בשנה החולפת רוח גבית חזקה לתיקי הנוסטרו של אותן חברות.