אג"ח ממשלתיות: הסולידיות ששומרות על התיק שלכם

אגרת חוב (אג"ח) היא שטר חוב המונפק על ידי המדינה או חברה ציבורית כנגד קבלת ההלוואה, והיא אחת מהדרכים של חברות לגיוס מימון לפעילותן. במילים אחרות, אג"ח היא התחייבות חוזית בין המלווה (רוכש האג”ח) ללווה (מדינה או חברה) לתשלום קרן ההלוואה והריבית (ולעיתים גם הצמדה) במועדים ובשיעורים ידועים מראש, המצוינים בתשקיף האגרת. כלומר, המשקיעים באג"ח נכנסים לנעליים של הבנק ונותנים למנפיק האגרת הלוואה בריבית לתקופה מסוימת, שבסיומה מחזיר הלווה למשקיע את סכום ההלוואה שקיבל.

לדוגמה, חברת המשקאות קוקה-קולה גייסה מיליון שקלים באמצעות הנפקת סדרת אג"ח לתקופה של שנתיים בריבית של 3%, המשולמת אחת לשנה. המשמעות היא, שמי שירכוש את האג"ח יקבל אחת לשנה 3 אגורות על כל יחידת אג"ח שירכוש (3% מ-100 אגורות). לכן, אם השקעתם 1,000 ₪ באג"ח הזו תקבלו בתום השנה הראשונה תשלום ריבית של 30 ₪ (3% מהסכום שהשקעתם), ובתום השנה השנייה תקבלו תשלום ריבית נוסף של 30 ₪ ובנוסף את סכום הקרן, שהינו הסכום ההתחלתי שהשקעתם (1,000 ₪). כלומר, השקעתם 1,000 שקלים והרווחתם 60 שקלים.

אגרות חוב נסחרות בבורסה מידי יום, בדיוק כמו מניות, כך שניתן למכור את היחידות שאתם מחזיקים בכל עת שתחפצו, גם לפני מועד הפדיון של האיגרת. לכן, אם קניתם את אגרת החוב במחיר מסוים ומכרתם אותה במחיר גבוה יותר, תרוויחו גם רווח הון בנוסף לרווח מקבלת הקופון (קבלת תשלום הריבית עד למועד המכירה) ולהפך.

1. אילו אג"ח קיימות בשוק?

קיימים שני סוגי אג"ח: אג"ח ממשלתיות המונפקות על ידי מדינות, ואג"ח קונצרניות המונפקות על ידי חברות.

אג"ח ממשלתית היא הלוואה שלוקחת מדינה כלשהי מהמשקיעים. המדינה משתמשת בכספי ההלוואה לצרכים מגוונים כמו השקעה בתשתיות, הצטיידות הצבא, שיפור מערכת החינוך, הבריאות ועוד, היא משלמת למשקיעים את הריבית מידי תקופה ומחזירה להם את הקרן במועד הפדיון.

בישראל קיימות ארבע סוגי אג"ח ממשלתיות. הראשונה היא "מלווה קצר מועד" (מק"מ), שהיא אגרת חוב ממשלתית המונפקת לתקופה של שנה. המק”מ מונפק מתחת לערך הנקוב שלו (כלומר מתחת ל-100 אגורות) ובסוף התקופה מקבל המשקיע 100 אגורות על כל יחידת אג"ח. ההפרש בין מחיר הקניה לערך הנקוב, הוא התשואה שמקבל המשקיע.

הסוג השני הינו אג"ח שקלית, הנקראת "ממשלתית שקלית" (בעבר היא נקראה שחר), שהיא אג"ח המונפקת לתקופה של מעל שנה המשלמת ריבית קבועה שאינה צמודה למדד המחירים לצרכן (אינפלציה).

הסוג השלישי, הוא אג"ח צמודה הנקראת "ממשלתית צמודה" (בעבר היא נקראה גליל), המשלמת ריבית קבועה שצמודה למדד המחירים לצרכן.

הסוג הרביעי היא אג"ח בריבית משתנה (נקראה בעבר גילון), המשלמת ריבית שמשתנה בהתאם לממוצע שינוי ריבית המק"מ.

פרט לאג"ח ממשלתיות, קיימות כאמור גם אג"ח של חברות, הנקראות "אג"ח קונצרניות", המונפקות על ידי חברות ציבוריות. כמו באג"ח ממשלתיות, גם כאן, יש אג"ח המשלמות ריבית קבועה או משתנה, אשר צמודה או לא צמודה למדד המחירים לצרכן.

ההבדל העיקרי בין אג"ח ממשלתית לאג"ח קונצרנית הוא ברמת הסיכון של המנפיק. מטבע הדברים, מדינות יהיו בעלות כושר תשלום יציב יותר בהשוואה לחברות. מדינת ישראל למשל יכולה בכל רגע נתון להחליט כי היא מדפיסה עוד כסף כדי לעמוד בהתחייבות למחזיקי האג"ח, בעוד חברה מסוימת שנקלעה לקשיי נזילות עלולה להתקשות לעמוד בתשלומי הריבית והקרן. יחד עם זאת, בעשור האחרון ראינו גם מדינות כמו יוון וספרד למשל, שנקלעו לקשיים והתקשו להחזיר את חובן למשקיעים.

2. כיצד מחושבת תשואת האג"ח?

היות וכל אג"ח נסחרת בבורסה, המחיר שלה משתנה בכל רגע, ולכן התשואה שניתן לקבל מרכישת האג"ח עשויה להיות שונה בכל רגע. כדי לחשב את התשואה שתתקבל במקרה של החזקת האג"ח עד לפדיון, צריך לשקלל את מחיר האג"ח יחד עם תשלומי הריבית הצפויים להתקבל בדרך ואת המועד בו תוחזר הקרן למשקיע. התשואה הזו נקראת תשואה לפדיון ומשמעותה היא התשואה השנתית שתתקבל מקניית האג"ח אם תחזיקו אותה עד למועד הפדיון.

לדוגמא, אם תרכשו אג"ח ממשלתית 0142 (מספר האג"ח מסמל את מועד הפרעון של האג"ח – ינואר 2042) - אג"ח של ממשלת ישראל המשלמת ריבית קבועה של 5.5% מידי שנה עד למועד הפדיון בינואר 2042, שבעת כתיבת שורות אלו נסחרה בשער של 163.43 אגורות, אז התשואה לפדיון ברוטו תהיה 1.96%. כלומר, אם תחזיקו אותה עד הפדיון תקבלו תשואה שנתית של 1.96%.

בכל מדינה שוררים תנאים כלכליים שונים וריבית שונה, ולכן תשואות האג"ח שונות בהתאם. נכון לאפריל 2020, בישראל, תשואת אג"ח ממשלתית ל-10 שנים בריבית קבועה עומדת על כ-1.1% בשנה, בעוד בארה"ב אגרת החוב המקבילה נסחרת בתשואה של 0.6%, בבריטניה היא נסחרת בתשואה של 0.3% ובגרמניה היא אף נסחרת בתשואה שלילית של 0.4%-.

3. איך בוחרים אג"ח ממשלתית מתאימה?

בחירת אגרת החוב הנכונה לתיק היא אומנות שצריך ללמוד אותה לעומק, אולם יש מספר כללים בסיסיים שכדאי לשקול כדי לבחור את אגרת החוב המתאימה לתנאי השוק הנוכחיים ולצרכי המשקיע.

ראשית, משך הזמן הצפוי של ההשקעה שלכם. אם אופק ההשקעה שלכם קצר יחסית, יש היגיון להעדיף אג"ח ממשלתיות בעלות משך חיים ממוצע (מח"מ) קצר יותר. כך תהיו פחות רגישים לשינויים מאקרו כלכליים ותוכלו להחזיק את האיגרת עד לפדיון. לעומת זאת, אם טווח ההשקעה שלכם ארוך יותר, אפשר יהיה ליהנות גם מהיתרונות של השקעה באג"ח ארוכות טווח יותר, כמו קבלת תזרים במועדים קבועים.

נקודה נוספת שצריך לבחון היא לאן ינועו הריבית והאינפלציה במדינה שאת האג"ח שלה אתם מעוניינים לרכוש. בתור כלל אצבע, אם אתם מעריכים כי מדד המחירים לצרכן יעלה בשיעור גבוה יותר מההערכות בשוק, אז תהיה עדיפות לאג"ח ממשלתיות צמודות למדד. מנגד, אם אתם מעריכים כי האינפלציה תרד אז תהיה עדיפות לאג"ח שקליות. אם אתם סבורים כי הריבית במשק תעלה יותר מההערכות בשוק אז תהיה עדיפות לאג"ח בריבית משתנה.

היות ואין לנו וודאות לגבי מה שיקרה בעתיד, מנהלי השקעות מרכיבים את תיק אגרות החוב משילוב של אג"ח מסוגים שונים ומועדי פדיון שונים. בצורה כזו ניתן לצמצם את הסיכון הטמון בהשקעה ומן הצד השני לנסות להגדיל את פוטנציאל התשואה של התיק לאורך זמן.

מעוניינים לפתוח תיק השקעות? השאירו פרטים ונחזור אליכם>>