הריבית הנמוכה מקטינה את פוטנציאל התשואה על ההשקעות בשוק האג"ח ומגבילה את הריביות שניתן לגבות על ההלוואות. איך זה משפיע על חברות הביטוח והבנקים המקומיים?
עד לפני חצי שנה עוד העריכו בבנק ישראל כי במהלך 2019 יבשילו התנאים להעלאת ריבית ברבע אחוז ויהיה צורך להעלות אותה פעמיים נוספות ב-2020. אבל בחודשים האחרונים חזר בו הנגיד מהכוונה להעלות את הריבית, בעיקר בעקבות התחזקות השקל והפגיעה ביצואנים, אבל גם בגלל ההתפתחויות מעבר לים. בתקופה האחרונה נראה שקצב הצמיחה בעולם מאט, ולכן הפד האמריקני ובנקים מרכזיים נוספים כבר החלו לבצע הורדות ריבית. עושה רושם, כי נגיד בנק ישראל מבין כי למרות הצמיחה הכלכלית המרשימה של ישראל הוא לא יוכל ללכת נגד מגמת הריבית בעולם. גם האינפלציה הנמוכה שאנחנו רואים בשנים האחרונות לא תומכת בהעלאת ריבית, ולכן אפשר להעריך כי סביבת הריבית הנמוכה לא תשתנה גם אצלנו בארץ.
אחד המגזרים שנפגע בצורה משמעותית מהריבית הנמוכה הן חברות הביטוח, בעיקר אלו מביניהן שיש להן התחייבויות ארוכות טווח, כמו ביטוחי חיים וביטוחי סיעוד. כדי שיוכלו לשלם למבוטחים בעת הצורך, חברות הביטוח נדרשות לרתק עתודות הון גבוהות. העתודות האלו מושקעות ברובן בשוק ההון, בעיקר באפיק האג"חי. כאשר הריבית נמוכה, התשואות בשוק האג"ח נמוכות יותר ולכן החברות נדרשות להגדיל את העתודות האלו. הכספים אשר שוכבים בעתודות האלו לא נעלמים, אבל הם יהיו כלואים בתוך ההון של חברות הביטוח עד שהריבית תעלה, וזה, כאמור, לא נראה באופק. המשמעות היא, שהכספים האלו לא ישובו לשורת הרווח הנקי בעתיד הנראה לעין ויפגעו ברווחי החברות.
בשנים האחרונות התקזזה הפגיעה האמורה בחברות הביטוח בשל הגדלת העתודות עם רווחי ההון החזקים שהגיעו משוק האג"ח. אבל כרגע, מאחר ונראה כי פוטנציאל העליות בשוק האג"ח מוגבל בשנים הקרובות, עושה רושם כי גם התרומה של רווחי ההון של תיקי הנוסטרו של החברות תהיה נמוכה הרבה יותר מאשר בשנים הקודמות.
הפגיעה הזו כבר ניכרת בתוצאות הכספיות של חברות הביטוח המקומיות, שרשמו ברבעון השלישי של 2019 הפסד רבעוני כולל של כמיליארד שקל, זאת, לעומת רווח כולל של 1.16 מיליארד שקל ברבעון השלישי של 2018. כל זמן שהריבית תישאר נמוכה, החברות ירוויחו פחות והיקף הדיבידנדים שהן תחלקנה - יצטמצם.
גם הבנקים לא מלקקים דבש כשסביבת הריבית נמוכה, ולראיה - תוצאות הרבעון השלישי של 2019 היו חלשות יחסית, כאשר חמשת הבנקים הגדולים הציגו ירידה בהכנסות וברווח הנקי.
אולם, בניגוד לחברות הביטוח, אצל הבנקים התמונה בעתיד הקרוב תהיה טובה יותר. ראשית, הביקוש לאשראי לעסקים ולמשכנתאות ממשיך להיות גבוה. הדבר מאפשר לבנקים לגבות ריבית גבוהה יותר על ההלוואות בהשוואה לריבית שהם משלמים על הפיקדונות, וכך לשמור על מרווח אשראי רחב מספיק.
שנית, הבנקים גם ממשיכים להתייעל - הם מצמצמים במצבת כוח האדם, סוגרים סניפים מיותרים ומעבירים פעילויות לאון-ליין, והפעולות הללו תורמות לשיפור ברווחיות ולשמירה על ההגמוניה שלהם בשוק האשראי. בנוסף, מכירת חברות כרטיסי האשראי תכניס לשני הבנקים הגדולים - לאומי ופועלים, הרבה כסף, והם גם ככל הנראה ימשיכו להרוויח עמלות משיווק כרטיסי אשראי לקבוצות גדולות במשק.
עוד אפשר לציין, כי המנכ"לים החדשים שנכנסו לתפקידם ברוב הבנקים נראים "רעבים" להצליח, כך שתהיה להם מוטיבציה להמשיך להוביל את הבנקים לפריחה גם בשנים הבאות. נוכח כל האמור ומאחר ומניות הבנקים עדיין נסחרות בתמחור נוח, אנחנו ממשיכים לצדד בהשקעה במניות המגזר.
אולי יעניין אותך
-
בימים של תנודתיות גבוהה בשווקים, רבים מחפשים חלופה עם חשיפה פחותה לשוק ההון. פיקדונות מט"ח הם אפיק המאפשר ליהנות מעליית הריבית, לצד נזילות גבוהה יחסית בפיקדון לטווח קצר
-
תחילתו של תיקון היסטורי? ירידה במחירי הבתים בארה''ב
שוק הנדל"ן האמריקאי מראה סימני צינון עקב עליית הריבית, וצניחה במחירי הבתים לרכישה ולשכירות -
כשהדולר והאירו הפכו שווים: הסיבות, המגמות והמשמעויות
לראשונה מזה 20 שנה, הדולר והאירו – שני המטבעות המרכזיים ביותר - נסחרים בשוויון. יש לכך שלל סיבות, כשהמרכזית היא כמובן העובדה שמתווה העלאות הריבית בארה"ב מהיר וברור הרבה יותר ביחס למדינות אירופה, מה שמחזק את הדולר. אבל זה לא הכל -
כיצד משפיעות האינפלציה ועליית הריבית בארה''ב ובעולם על שוק האג''ח?
לאחר עשור של אינפלציה אפסית וריבית נמוכה, בחודשים האחרונים חל שינוי. האינפלציה עולה ובמדינות כמו ארה"ב ואנגליה אף נמצאת בשיא של עשרות שנים. בתגובה, הבנקים המרכזיים נוקטים בהעלאות ריבית במטרה לרסן את קצב עליית המחירים. כיצד צפוי לפעול הבנק המרכזי בארה"ב בתקופה הקרובה ומהן ההשלכות שכבר רואים כיום על שוקי האג"ח?
פרטייך נקלטו במערכת
הערות משפטיות: *אין בתשואות ובדירוגי העבר בכדי להבטיח תשואה או דירוג דומים בעתיד ** הסקירות המוצגות באתר זה הוכנו על ידי מחלקת המחקר של בית ההשקעות אלטשולר שחם ו/או מי מטעמה, והן בוצעו בהסתמך אך ורק על מידע פומבי גלוי לציבור. *** המידע מבוסס על מידע שדווח לציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מדויקים או בלתי מעודכנים. כמו כן, עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. **** המידע המוצג במסגרת הסקירות, הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני"ע ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו, ולכן אין לראות במידע האמור, כהמלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבל הצעות או ייעוץ- בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של המשקיע- לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. *****החברה ו/או החברות הקשורות אליה ו/או בעלי עניין בה עשויים להחזיק ו/או לסחור בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסיים המצוינים במידע באתר ולהיות בעלי עניין אישי בנושא, וזאת חרף האמור בתוכן המידע המוצג. ****** אין באמור במסגרת המידע באתר כדי להוות התחייבות להשאת תשואה. ******* האמור לא מהווה תחליף ליעוץ מס פרטני.