הביומד הישראלי - החלום ושברו

מדדי המניות העוקבים אחר חברות הביוטכנולוגיה (או בקיצור הביומד) בארה"ב זינקו בחמש השנים האחרונות בלמעלה מ- 260%. לשם השוואה, המדדים המובילים בוול סטריט, שגם הם עלו יפה באותן שנים, הניבו תשואה נמוכה יותר - ה- S&P500 עלה בשיעור של 64% והנאסד"ק הוסיף 90% לערכו. הבאזז סביב חברות הביומד מזכיר מאוד את התלהבות המשקיעים ממניות האינטרנט בתחילת המאה. ההבדל הגדול הוא שמניות האינטרנט טסו למעלה רק על בסיס ציפיות בעוד לחברות הביומד המובילות בארה"ב יש לא רק פוטנציאל צמיחה משמעותי בעתיד, חלקן כבר עתה מייצרות הכנסות של מיליארדי דולרים עם רווחיות יפה.

בחצי השנה האחרונה ראינו "התקררות" במחירי מניות הביומד בוול סטריט, בעיקר עקב המכפילים הגבוהים בהם נסחרו המניות, אבל גם בגלל התבטאויות של אנשי מפתח כמו הילרי קלינטון כנגד "יוקר המחירים" המופרז שגובות החברות עבור השימוש בתרופות שלהן. במיוחד לאחר הירידות האלו, וכפי שכתבנו לאחרונה בסקירה על הענף, לדעתנו יש לא מעט מניות בתחום שנראות אטרקטיביות להשקעה במחירים הנוכחיים. בקרב מניות הביומד הישראליות התמונה שונה לגמרי. כידוע, ישראל היא אחת מאומות הסטארטאפ המצליחות בעולם והמוח היהודי חזק גם בתחום הפיתוחים הביוטכנולוגיים. עם זאת, מדד הביומד המקומי הוא צעיר יחסית, והושק רק בתחילת 2010. הוא הגיע לשיא של כל הזמנים במרץ 2014, ומאז הוא מאבד גובה בעקביות מידי חודש. היום, המדד נמצא בנקודה נמוכה ביותר מ-50% מהנקודה בה החל את דרכו ב-2010. מדוע החלום של הביומד האמריקני קורם עור וגידים בעוד אצל חברות הביומד המקומיות הוא הפך לחלום בלהות?

אחת הסיבות לכך היא הקושי של חברות הביומד הישראליות לגייס מימון מספק כדי להוציא את הרעיון שלהן אל הפועל. הבאת תרופה אל השוק כרוכה בניסויים מפרכים שאורכים שנים רבות, ועלות תהליך המחקר והפיתוח נאמד בסכומים הנעים בין עשרות למאות מיליוני דולרים. לכך מתווספות עלויות שיווק רבות הנדרשות כדי לשכנע את הרופאים ואנשי המקצוע להתחיל להשתמש בתרופה או הבדיקה החדשה.

עיקר המימון של מרבית חברות הביומד המקומיות מגיע ממשקיעים פרטיים קטנים עד בינוניים, בעוד המשקיעים המוסדיים מדירים את רגליהם מהשקעה בענף, בעיקר בגלל הממדים הקטנים יחסית של החברות ומחזורי המסחר הנמוכים מידי במניותיהן. נראה כי המשקיע הפרטי הישראלי הממוצע מוכן לסכן את כספו בהשקעה במניות הביומד תוך ציפייה כי יראה תשואה יפה בפרק זמן קצר. ברוב המקרים זה לא קורה. בגלל משך הפיתוח הארוך והאכזבה של המשקיעים, נאלצות החברות לגייס כסף בפעמים הבאות באמצעות הנפקות הון בשווי נמוך יותר מהקודמות. כך, לעיתים רבות הולך ומתדרדר מחיר המניה מגיוס הון אחד לזה שאחריו.

גם חברות הביומד שהחלו להיסחר בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות לא הביאו את השינוי. מדובר בחברות מקומיות או זרות שלא הצליחו להנפיק הון משמעותי בוול סטריט, כך שהן נאלצו "להסתפק" בשוק הישראלי. עבור החברות זה טוב - בארה"ב חברה בשווי שוק של כמה עשרות מיליוני דולרים היא פיצפונת, בעוד כאן בארץ חברה כזו יכולה להתברג למדדים המובילים ולהירכש על ידי תעודות הסל. עבור מדד הביומד זה פחות טוב כאשר נכללות בו חברות פחות איכותיות. יש הטוענים שסיבה נוספת למצבן של החברות הישראליות נעוץ בהיעדר מנהלים מנוסים מספיק בישראל. כראיה, הם מצביעים על חברות שהביאו מנהלים זרים כדי שיובילו את החברות להצלחה. ניתן ללמוד מאופן הניהול בחו"ל, אבל לדעתנו לא חסרים בארץ מנהלים מוכשרים ומנוסים, כך שכנראה שזו אינה הסיבה לאי ההבשלה של החברות המקומיות.

לאחרונה, עשו "עלייה לארץ" מספר חברות תרופות גדולות ונראה כי ההתעניינות של חברות נוספות מהתחום לגבי מסחר בארץ מתגברת. חלקן חברות בעלות נוכחות בינלאומית ופוטנציאל צמיחה עתידי משמעותי, בניגוד לרוב חברות הביומד הקטנות יחסית בארץ,כך שייתכן שזה יהיה הטריגר שיביא את השינוי המיוחל במדד, בכל זאת, תעשיית התרופות והביוטכנולוגיה היא אחת החשובות ביותר למין האנושי. עד שזה יקרה, התמונה של מדד הביומד המקומי כנראה לא תשתנה להערכתנו בצורה דרמטית. זה לא אומר שצריך להתרחק ממניות המגזר, אבל כדי לבחון את החברה בה אתם מתעניינים בשבע עיניים לפני קבלת החלטת ההשקעה בה.