הצפי לגידול מהיר באוכלוסיית ישראל מצריך גם היערכות משמעותית בתחום התשתיות

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל מונה עם פתיחת 2022 כ-9.45 מיליון איש, רק כאשר במהלך שנת 2021 נוספו 160 אלף איש - גידול של 1.7%. מדובר בגידול מהיר מאוד, שמרביתו נובע מריבוי טבעי גבוה ומיעוטו ממאזן הגירה חיובי. לפי התחזיות, עד שנת 2035 האוכלוסייה תגדל בקרוב ל-30%, ואילו עד שנת 2055 האוכלוסייה כמעט תכפיל את עצמה לכ-17 מיליון איש. הנתונים האלה אמנם חיוביים מאוד, אבל לכולם ברור שזה גם מצריך היערכות נכונה ברמה המדינית – כי לצמיחה המהירה באוכלוסייה בישראל צפויות השלכות רחבות היקף, השפעות שאנו עדים להן כבר כיום ואלו צפויות להתעצם בשנים הבאות. רק תסתכלו על המצב בכבישים ועל המחסור בדירות היום. חלק מרכזי מאותה היערכות הוא פיתוח התשתיות במדינה, תשתיות שיוכלו להכיל את הגידול המהיר באוכלוסייה, כאשר כבר כיום ישראל היא מהמדינות הצפופות בעולם.

כבישים, רכבות ומתקני אנרגיה: אין ספור מגה פרויקטים

תחום התשתיות בישראל אכן נמצא בשנים האחרונות בתנופת פיתוח אדירה שצפויה, ככל הנראה, להימשך גם בעתיד הנראה לעין. תכנית הממשלה "תשתיות לצמיחה 2021", מדברת על פרויקטי תשתית בהיקף של מאות מיליארדי שקלים וכוללת פרויקטים שנמצאים כבר היום בהקמה ובתוכניות לשנים הבאות. בין היתר, מדובר על הקמת קווי הרכבת הקלה בגוש דן, הקמת קריית המודיעין וקריית התקשוב של צה"ל, סלילת כבישים, מסילות, מתקני אנרגיה, מתקני התפלת מים ועוד. וזה עוד לפני שדיברנו על פרויקט המטרו המתוכנן, הקמת שדה תעופה נוסף ופרויקטים ענקיים נוספים. העבודה היא כמעט אינסופית. רק בינואר האחרון הודיעה המדינה באמצעות ועדת המכרזים של נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) על החברות הזוכות במכרזים להקמה ותחזוקה של הקו הסגול והקו הירוק של הרכבת הקלה בהיקף כולל המוערך בקרוב ל-20 מיליארד שקל. וייתכן כי אנחנו נראה עוד ועוד מכרזים של מגה פרויקטים שיוצאים ומספקים הרבה עבודה לחברות התשתיות. באופן יחסי, ישנו מספר מצומצם של חברות הפועלות בתחום. אותן חברות חוברות במכרזים לחברות נוספות, בדרך כלל בינלאומיות, שמביאות את המומחיות הנדרשת לפיתוח הפרויקט.

העובדה שבישראל יש מעט חברות גדולות שיכולות להתמודד על אותם מגה פרויקטים של תשתית לאומית, מאפשרת לחברות הגדולות לשמור על שיעורי רווח נאים, שכן אין תחרות משמעותית מצד קבלנים קטנים. שילוב זה בין עבודה כמעט אינסופית, שיעורי רווח נאים שצמחו במהירות וחברות שהוכיחו יכולות ניהול וביצוע גבוהות נראה כי לא נעלם מעיני המשקיעים בבורסה בת"א שהעלו משמעותית את שווין של החברות הבולטות בתחום בשנים האחרונות. מרביתן נסחרות כיום במדד ת"א 35 היוקרתי. ההערכה היא שתחום התשתיות ימשיך לצמוח ויספק עוד עבודה לחברות הישראליות הפועלות בתחום. יחד עם זאת, ישנם גם גורמי סיכון כמו האפשרות של כניסת שחקניות נוספות לענף, ו/או שינויים רגולטורים שיגבילו את פעילות השחקניות המרכזיות. אולם, יש לציין  שלכל אחת מהחברות יש ערוצי פעילות נוספים, דוגמת נכסים מניבים, יזום ובניית מבני מגורים, תחזוקת מבנים ועוד.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה סיכם בצורה מיטבית את המצב בתכנית "תשתיות לצמיחה ל-2021" כאשר אמר כך "ההשקעה בתשתיות היא חיונית לרווחתם ולאיכות חייהם של כלל אזרחי מדינת ישראל – החל מתשתיות תומכות דיור המאפשרות את הגדלת היצע הדיור, המשך בצמצום עומסי תנועה בכבישים, דרך השמירה על הסביבה באמצעות אנרגיות מתחדשות, וכלה בשמירה על הרווחה האנושית היום-יומית אשר מקורה ביצירת תשתיות איכותיות ויציבות של מים וחשמל. אנו מחויבים להמשיך במאמצינו בפיתוח התשתיות למען כלל אזרחי מדינת ישראל."