מלבד המחיר האנושי, למשבר האקלים יש גם השלכות כלכליות ארוכות טווח

את העובדה שמשבר האקלים כבר כאן במלוא עוצמתו, קשה לפספס. שיטפונות ענק ברחבי אירופה, גלי חום קיצוניים בארה"ב, בקנדה וגם כאן בישראל, שריפות ענק משתוללות בסיביר ונדמה שזו רק ההתחלה. כבר שנים ארוכות שמדענים ומומחים מזהירים מפני ההתחממות הגלובליות ותוצאותיה ההרסניות לאנושות, אך כעת האזהרות הללו הפכו ממשיות מתמיד. מאות בני אדם קיפחו את חייהם בשיטפונות הקטלניים בגרמניה ובבלגיה ועוד אלפים נותרו ללא קורת גג, והמספרים הללו עוד ילכו ויעלו בשבועות הקרובות עד שממדי האסון יתבררו במלואם. גלי החום במערב ארה"ב וקנדה הביאו גם למותם של מאות מיליוני יצורי ים כדוגמת צדפות ומולים, ובהקשר הזה אי אפשר לשכוח כמובן את שריפות הענק שהשתוללו באוסטרליה בתחילת שנת 2020, והביאו לכך ש-100 מיליון דונם של חורש ויערות עלו בלהבות – הרבה יותר מהשטח של מדינת ישראל כולה – ועמם גם כמיליארד חיות בר שמצאו את מותן. פעילי איכות הסביבה ומומחים בתחום כבר מתריעים כי אירועים אלה יהפכו תדירים יותר בשל משבר האקלים שבו אנו שרויים.

חוץ מהמחיר האנושות משלמת היום ותשלם גם בעתיד, למשבר האקלים יש גם השלכות כלכליות נרחבות. כל אירוע קיצוני שכזה טומן בחובו גם הוצאות של סכומי כסף אדירים, שהולכים וגדלים מאירוע לאירוע. על פי הערכות של ארגון תעשיית הביטוח בגרמניה (ה-GDV), למשל, אירועי השיטפונות האחרונים הם אסון הטבע היקר ביותר במדינה ב-20 השנים האחרונות, כאשר רק 45% מהבתים באזור שנפגע היו מבוטחים כנגד שיטפונות וגשמים כבדים עם הפסד מוערך של 6.5 מיליארד אירו. באוגוסט 2002 התמודדה המדינה עם שיטפונות שהפיצויים בגינם הסתכמו בכ-4.655 מיליארד אירו, וסופה נוספת בשנת 2007 הצריכה פיצויים של כ-3.4 מיליארד אירו.

מירוץ נגד הזמן

קובעי המדיניות מסביב לעולם מנסים לבצע שינויים ולחוקק חוקים בקצב מהיר, לאור ההבנה שהאנושות נמצאת במירוץ נגד הזמן. רק לאחרונה הודיעה שרת האוצר האמריקאית, ג'נט ילן, שתוביל בדיקה רגולטורית להערכת הסיכונים של שינויי האקלים על היציבות הפיננסית בארה"ב. ילן ציינה כי שינויי האקלים מהווים סוג של סיכון חדש ומציבים אתגרי ניהול סיכונים, וכי בכוונתה לעודד מתן אשראי לטובת פרויקטים ידידותיים לסביבה, כחלק מהמאמץ להפוך את המערכת הפיננסית לירוקה יותר.

בינתיים, האיחוד האירופי הציג הסכם רחב ושאפתני כשהוא מוביל את התכנית Fit for 55 במטרה לחולל שינוי מרחיק לכת כמעט בכל תחומי החיים, ולהצטרף למדינות כמו סין וארה"ב בדרך ליעד של אפס פליטות. בשלב זה מדובר בחבילת חקיקה בלבד, שתצטרך לעבור אישורים נוספים. אחת מהצעות ההסכם עוסקת בכך שרק מכוניות שאינן פולטות מזהמים ייוצרו באיחוד האירופי החל משנת 2035. השינוי יבוא לידי ביטוי באופן בו אזרחי אירופה יחממו את בתיהם, דרך האופן בו הם מניעים את מכוניתם. כחלק מהתוכנית יוטלו מכסים על ייבוא פלדה, בטון ואלומיניום.

הטיפול בנושא משבר האקלים, בדומה לנושאים אחרים, הוא במידה רבה עניין של עלות ותועלת. העולם כולו כבר דוהר לעבר ייצור חשמל ירוק ובמדינות רבות כבר היום אפשר לראות נתח הולך וגדל של מכוניות חשמליות על הכביש, בין היתר לאור רגולציה תומכת. תופעות האקלים הקיצוניות הולכות ומחריפות ככל שעובר הזמן, וככל שתדירות התופעות הללו תעלה כך סביר שנראה עלייה בנכונות של מדינות ועסקים להשקיע כסף כדי למצוא פתרונות ולנסות למנוע הקצנה של המצב הקיים. גם ביצוע אדפטציה של תשתיות והשקעה בשיפורים טכנולוגיים בחקלאות ובתעשייה, למשל, עשויים להיות הזדמנות עבור שווקים מסוימים, במידה ויצליחו לספק פתרונות מתאימים. שינויי האקלים הקיצוניים הם איום לא מבוטל על האנושות, אולם בעזרת מחקר, פיתוח ויישום מהיר של פתרונות חדשניים לא בלתי אפשרי שגם במקרה הזה ניתן יהיה לעשות מהלימון לימונדה.