משבר הקורונה משחק לידיים של חברות הגיימינג

מגפת הקורונה יצרה שינויים מרחיקי לכת בהתנהלות האנושית מסביב לעולם, ובמיוחד בתרבות הפנאי. בסיפור הזה יש לא מעט מפסידים, כמו בתי הקולנוע, המלונות והמסעדות, אשר פעילותם הרציפה נקטעה, אבל כרגיל, יש גם כאלה שמרוויחים מהמצב. אחד התחומים שזוכה לפריחה אדירה בתקופה זו הוא תעשיית הגיימינג (משחק וידאו).

מיליונים מסביב לעולם מתמודדים כיום עם מציאות בלתי נתפסת שכוללת שיתוק כמעט מוחלט של כל תרבות הפנאי שהכרנו טרם משבר הקורונה. המשמעות היא שנוצר סוג של ואקום, שאליו נכנסה למשל נטפליקס ואליו נכנסה גם תעשיית הגיימינג.

שימו לב לנתון המדהים הבא: לפי סקר שערכה חברת NDP בחודש יוני האחרון, שלושה מתוך ארבעה אמריקנים משחק כיום במשחקי מחשב. במספרים זה אומר כ-244 מיליון איש, גידול של 32 מיליון איש לעומת שנת 2018, כאשר למעלה משליש ממשתתפי הסקר השיבו, כי לנוכח משבר הקורונה הם מקדישים היום שעות ארוכות יותר למשחקי מחשב. בעולם, מספר השחקנים כבר עומד על 2.6 מיליארד, זאת לעומת 1.5 מיליארד איש לפני 5 שנים ו-200 מיליון לפני עשור. כלומר הגידול הוא מהיר, והנתונים הללו מתיישבים עם תחזית חברת המחקר Newzoo, לפיה ב-2020 צפוי גידול של כמעט 10% בהכנסות תחום משחקי המחשב לכ-159 מיליארד דולר, וב-2023 סך ההכנסות בתעשייה כבר עשוי לחצות את ה-200 מיליארד דולר.

על אף שבעבר התחום היה מזוהה בעיקר עם ילדים ונוער, עפ"י נתונים של entertainment software association (ESA) קבוצת הגיל המרכזית היום בענף היא בני 18-34 המהווים כ-40% מהשחקנים. קבוצת הגיל הגדולה הבאה היא בני 35-54 המהווים 26%.

שלוש החברות הבולטות בענף והגדולות בתחומן בעולם הן החברות האמריקאיות Electronic Arts, Activision Blizzard וTake Two Interactive-, שמייצרות משחקי תוכן למחשבים ולקונסולות. המודל העסקי של חברות אלה השתנה משמעותית בשנים האחרונות: בעבר הן ממש מכרו פיזית דיסקים, אך בשנים האחרונות הן עברו לפעול באופן משמעותי בזירה הדיגיטלית. בהתאם, גם הוצאות הייצור שלהן פחתו, כאשר ההכנסות מדיגיטל של חברת EA למשל, מהוות היום כ-87% מתוך כלל ההכנסות. לצד חברות אלה, ישנן סוני ונינטנדו אשר מייצרות קונסולות משחק ונהנות גם הן מהצמיחה המהירה ומפריחת התחום.

להיטים עם גרסאות מתעדכנות לאורך שנים

תעשיית הגיימינג של החברות המסורתיות והוותיקות בענף נשענת במידה רבה על מודל של הכנסות חוזרות: להיטים עם גרסאות מתעדכנות לאורך שנים, עם קהל אוהדים קבוע, שמייצרים הכנסות יציבות. פיתוח משחק חדש אורך שנים ארוכות והוא טומן בחובו עלות יקרה מאוד המוערכת בכ-100 מיליון דולרים. מעבר לעלות הגבוהה, מדובר בסוג של הימור. האם השחקנים יאהבו את המשחק החדש והוא יהפוך ללהיט, או שלא. לכן, החברות משתדלות להיצמד למשחקים המוכרים שלהן ופועלות בעיקר לחידוש הגרסאות, אופציה זולה ובטוחה יותר. אחת הדוגמאות לכך היא משחק הספורט FIFA של Electronic Arts, שקיים מאז 1993. המשחק ממשיך להתחדש עם שלל גרסאות וכיום נחשב לאחד ממשחקי הספורט הפופולאריים בעולם. בדו"חות האחרונים של Electronic Arts, דווח, כי ב-FIFA 20 משחקים מעל 25 מיליון איש ברחבי העולם. גם GTA שלTake Two Interactive  אשר מככב בשוק כבר קרוב ל-15 שנים, לא איבד מהפופולאריות שלו.

חברות גיימינג, בדומה לרוב חברות הטכנולוגיה, על פי רוב הינן חברות תזרימיות, רובן אינן ממונפות או בעלות בעיות של מזומנים. סקטור הטכנולוגיה שבו הן פועלות נחשב לסקטור צומח, וגם בנטרול הקורונה, השווי שבו הן נסחרות היום ביחס לחברות טכנולוגיה אחרות עם שיעור צמיחה דומה, נמוך יותר.

בחסות הקורונה, אבל לא רק

בארה"ב התחום כבר נחשב ללהיט של ממש, אך גם בצדו השני של העולם, בסין, שוק הגיימינג נמצא בצמיחה אדירה. הסינים מחבבים את התחום באופן מיוחד, כאשר שתי החברות הבולטות באזור הן טנסנט ונט-איז. טנסנט נחשבת לאחת המתחרות המובילות של ענקית הצריכה המקוונת, עליבאבא, ופרט להיותה חברת המשחקים הגדולה בסין, היא מספקת שירותי סליקה, בין היתר באמצעות האפליקציה הפופולארית WeChat. נט-איז מתמקדת בתחום המשחקים לקונסולות ולמובייל. בניגוד לחברות האמריקאיות, החברות הסיניות מתמקדות במשחקים באמצעות המובייל. שתי החברות פועלות לפי המודל העסקי הנפוץ Freemuim, המציע משחקים ומוצרים מסוימים בחינם, כאשר תכונות מתקדמות יותר כמו שלבים או שחקנים ספציפיים ניתנים בתשלום נמוך יחסית. החברות אמנם פועלות כרגע בעיקר בסין, אך צריך לזכור שמדובר בשוק ענק עם אוכלוסייה המונה כמיליארד וחצי איש.

מאז החל משבר הקורונה, עלו מניות החברות הבולטות בענף בשיעורים נאים, וכיום הן נסחרות, בדומה למניות הטכנולוגיה השונות, סביב שיא כל הזמנים. מגמות הריחוק החברתי והנטייה לבלות יותר זמן בבית, מהוות קרקע נוחה להצטרפותם של שחקנים נוספים, וייתכן שחלק לא מבוטל מהם ימשיך להיות נאמן לתחום גם אחרי בעידן שאחרי נגיף הקורונה. האפשרות לשחק במשותף עם גיימרים ברחבי העולם וליצור אינטראקציות עם שחקנים בעלי תחומי עניין דומים מגבירים אף הם את הפופולאריות של התחום. באופן יחסי, ההוצאה עבור משחק שעומדת בדרך כלל על כ-70 דולר ומשמשת את השחקן לפרק זמן ארוך של כשנה לרוב, נמוכה משמעותית ביחס לבילוי חד פעמי בקולנוע למשל, שעלותו נעה סביב 30-40 דולר. בעוד שהשימוש במשחק הוא בדרך כלל ממושך, לפרק זמן של שנה ואף יותר. מנגד, שינוי פתאומי בטעמי הצרכנים יכול להוות סיכון לחברות הגיימינג, וכמובן שאי אפשר להבטיח שמשחקים פופולאריים ואהודים כיום ימשיכו להיות כאלה גם בעתיד. ועדיין, עושה רושם כי קיים פוטנציאל צמיחה בתחום, ויתכן שחברות שישכילו לזהות את הטרנדים והמגמות ולספק לגיימרים את המשחקים האהובים עליהם – יהיו בעלות סיכוי טוב לקצור את הפירות גם בהמשך.

גילוי נאות