קרנות סל: השקעה במדד ולא בכל מניה בנפרד

כדי לענות על השאלה איך משקיעים בבורסה, כדאי להבין רגע לפני את ההבדל בין השקעות פסיביות להשקעות אקטיביות. בהשקעה אקטיבית יבצע המשקיע או מנהל ההשקעות ניתוח מעמיק על כל נייר ערך, תוך שהוא מקדיש זמן ומאמץ כדי לאתר את ניירות הערך בעלי הפוטנציאל הרב ביותר ואת העיתוי המתאים לקנות או למכור אותם. בהשקעה פסיבית, מנגד, עוקבים אחרי נכס בסיס מסוים כמו מדד מניות, סחורות או מטבע. כך למשל, מכשיר שעוקב אחרי מדד ת"א 35 יכלול את המניות המרכיבות את המדד, במשקל בו הן מופיעות במדד, כאשר המטרה היא להשיג את התשואה שמניב נכס הבסיס (המדד או הסחורה, למשל). המשמעות היא שמשקיעים בקרנות סל מפחיתים מאוד את הסיכון ואת התלות בשיקול דעת המנהל. בהשקעה אקטיבית, התוצאה תושפע בעיקרה מהחלטות המנהל אשר מושפעות מגורמים רבים, ואילו בהשקעה פאסיבית נותר בעיקר סיכון פער העקיבה (עליו נפרט בהמשך) אשר מושפע מפחות גורמים. נקודה נוספת היא התחרות הגבוהה בין המוצרים הפאסיביים השונים: מכיוון שעולם המוצרים הפאסיביים מאופיין בתחרות בין יצרנים שמוכרים מוצרים כמעט זהים, דמי הניהול בו נמוכים יותר בהשוואה לעולם האקטיבי, שבו ישנה שונות גבוהה יותר בין המוצרים כתוצאה מהמאפיינים השונים של מנהלי ההשקעות והאסטרטגיה בה הם נוקטים.

קרנות הסל עוקבות אחרי מדדים שונים, כמו מדדי מניות, אג"ח וסחורות – כלומר משתייכות למכשירי ההשקעה הפסיביים. קרנות הסל עושות מאמץ מיטבי להשיג את תשואת נכס הבסיס אחריו הן עוקבות, בדומה לקרנות נאמנות מחקות. רוב המשקיעים אינם יכולים לקנות בעצמם את כל הנכסים שמרכיבים מדד מסוים. קרנות הסל הן הפתרון במצבים כאלה כיוון שהן מאפשרות למשקיעים לעקוב אחרי המדד או נכס הבסיס, מבלי שיצטרכו לרכוש את ניירות הערך בעצמם.

תעשיית קרנות הסל החלה להתפתח בארה"ב בשנות ה-90 של המאה הקודמת. עוד לפני כן ניתן היה להשקיע בקרנות נאמנות שעקבו אחרי מדד מסוים אך קרנות הסל, שנקראות בארה"ב ETF (ראשי תיבות של Exchange Traded Fund), הביאו עמן מספר חידושים. ניתן היה לסחור בהן לאורך כל שעות המסחר, זאת בניגוד לקרן נאמנות אשר המשקיעים יכולים להעביר הוראות קנייה ומכירה עד שעה מסוימת, ומחירה נקבע בסוף יום המסחר. מחיר הסגירה יהיה  גם מחיר הפתיחה ביום המסחר הבא.

משקיע בקרן סל מקבל יחידות השתתפות בקרן, בהתאם לגובה ההשקעה שלו. הכספים מוחזקים ומנוהלים בתוך חשבון נאמנות השייך למשקיעים, מאפיין המספק הגנה לכספי המשקיעים, מאחר שהם אינם תלויים במנפיק הקרן.

מה הבשורה שהביאה הרפורמה בתעודות הסל?

בשנים האחרונות עבר ענף תעודות וקרנות הסל בישראל שינוי משמעותי. עד אוקטובר 2018 ניתן היה להשקיע גם בתעודת סל – מכשיר פיננסי שעוקב אף הוא אחרי מדד מסוים. ההבדל הוא שמנפיקי תעודת הסל, כלומר הגופים המנהלים אותה, התחייבו להשיא למשקיעים את אותה התשואה של המדד או של נכס הבסיס. בקרן סל לעומת זאת, אין התחייבות כזו, אלא רק התחייבות לעשות מאמץ מיטבי כדי להתקרב לתשואת המדד, כיוון שההתחייבות של מנפיקי תעודת הסל חשפה אותם לסיכון, במקרה שבו לא יצליחו להשיג את התשואה המובטחת.

בנוסף, השקיפות בתחום תעודות הסל לקתה בחסר, והפיקוח עליהן היה רופף יותר. מסיבה זו, הוחלט לבצע רפורמה בענף באמצעות תיקון 28 לחוק ההשקעות – במסגרתו הפך ענף תעודות הסל בישראל לקרנות סל. הן הוכנסו תחת חוק השקעות משותפות בנאמנות, ומבחינת המבנה המשפטי שלהן הפכו לקרנות נאמנות הכפופות לרגולציה של רשות ניירות ערך.

אחרי אילו מדדים ניתן לעקוב באמצעות קרנות סל?

ניתן לעקוב כמעט אחרי כל מדד בישראל ובעולם, למשל מדדים כגון ת"א 35, ת"א 125, מדד הבנקים, מדד הבלוטק ועוד; בחו"ל ניתן לעקוב אחרי המדדים המובילים בארה"ב ובאירופה, אחרי סחורות, ענפים ועוד.

למי מתאימה השקעה בקרנות סל ומה היתרונות המרכזיים שלהן?

השקעה בקרנות סל מתאימה למשקיעים המעוניינים בהשקעה פסיבית, המאפשרת להם לעקוב אחרי נכס הבסיס בלי מאמץ – ותוך קבלת תשואה קרובה ככל הניתן לזו של נכס הבסיס. אחד היתרונות המרכזיים של השקעה בקרנות סל הוא הפיזור הרחב והגיוון שהן מעניקות לתיק ההשקעות.

מהי רצועת ביטחון בקרן סל?

כאמור, קרנות סל אינן מחויבות להשיג את תשואת המדד המדויקת, אלא רק לעשות את המאמץ הטוב ביותר כדי להגיע אליה. על מנת להגביר את ביטחונם של המשקיעים בקרנות פותח בחלק מהקרנות מנגנון של "רצועת ביטחון", או, דמי ניהול משתנים. במנגנון זה, אם חברות ניהול התיקים הצליחו להשיג תשואה דומה לזו של המדד או אף גבוהה ממנו, הם יקבלו שיעור גבוה יותר של דמי ניהול; מנגד, אם תשואת הקרן נמוכה יותר מזו של המדד, מנהליה ישלמו למשקיעים חזרה חלק מדמי הניהול. כאמור, רק בחלק מהקרנות קיים מנגנון זה.

השוואת קרנות סל

כשבוחרים קרנות סל, דמי ניהול הם רק אחד הפרמטרים שיש לבדוק.

פרמטר מרכזי נוסף הוא פערי עקיבה, כלומר עד כמה מנהלי הקרן הצליחו להתקרב למדד שאחריו הם עוקבים. ייתכן מצב בו תשואת המדד היא 3%, ובעוד שקרן סל א' הצליחה להתקרב אליו באופן משמעותי עם תשואה של 2.9%, קרן סל ב' השיגה תשואה של 2% בלבד – כלומר משקיעיה הרוויחו פחות מהמשקיעים של קרן א'. בסכומי השקעה גבוהים, גם פערי עקיבה שנראים שוליים יכולים להסתכם במאות ואלפי שקלים. לכן, כדאי לבדוק את פערי העקיבה בקרב הקרנות שאתם מתלבטים ביניהם.

כדי לדעת מהו פער העקיבה בקרנות שבהן אתם מתעניינים, בדקו את התשואה של כל קרן בפועל, אל מול התשואה של מדד הבסיס. הפער בין התשואות הוא פער העקיבה, שעשוי להיות שלילי (הקרן השיגה תשואה נמוכה ביחס למדד) או חיובי (הקרן השיגה תשואה גבוהה ביחס למדד).

פרמטר נוסף הוא כמובן רצועת הביטחון – משקיעים רבים מעדיפים חברת ניהול קרנות שמציעה להם דמי ניהול בשיטה זו, המהווה הבעת אמון בכוחה להשיג תשואה דומה למדד. זאת, מאחר שאם החברה לא תצליח להשיג תשואה קרובה לתשואת המדד, יהיה עליה "להיקנס" על כך בדמי ניהול נמוכים, או אף בהחזר כסף למשקיעים. מידע על רצועת הביטחון, אם היא אכן קיימת בקרן הסל הספציפית, ניתן למצוא בתשקיף שלה.

איך משקיעים בקרנות סל?

כמו ניירות ערך אחרים, גם קרנות סל ישראליות ניתן לקנות בבורסה במהלך שעות המסחר. באפשרותם של משקיעים ישראלים להשקיע בקרנות סל בחו"ל, כאשר הרכישה או המכירה שלהם תתבצע במהלך שעות המסחר של הבורסה הרלוונטית. אפשרות מעניינת היא השקעה ב-iShares, חברת מוצרי המדדים הגדולה בעולם, שפועלת בישראל באמצעות אלטשולר שחם. החברה, שפועלת יותר מ-20 שנה בשוק זה, מציעה יותר מ-900 קרנות סל נסחרות. היא בעלת מגוון גדול של מדדי מניות ואג"ח בחו"ל, והודות לעובדה שהיא רשומה בישראל, ניתן לקנות אותה בשקלים.

מחפשים פתרון להשקעה? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם>>