השריפות באוסטרליה מתחילות לגבות מחיר כלכלי: האם הדבר יהיה טריגר לשינוי?

גל השריפות שמכה באוסטרליה בחודשים האחרונים היה חריג בהיקפיו. שילוב קטלני של קיץ קיצוני, בצורת, יובש ורוחות חזקות הביא לתוצאות הרסניות.

100 מיליון דונם של חורש ויערות עלו בלהבות – הרבה יותר מהשטח של מדינת ישראל כולה - כאשר מומחים טוענים כי שיקומם צפוי להתמשך על פני עשרות שנים. את המחיר הכבד ביותר, למרבה הצער, שילמו קודם כל חיות הבר. לפי הערכות, כמיליארד חיות מצאו אות מותן בשריפות שהחלו עם בואו המוקדם של קיץ 2019 החם ושכחו רק שבועות אל תוך 2020. תמונות דובי הקואלה המחולצים מהלהבות והקנגורו הנמלטים יישארו כסמל לגל השריפות הנורא, שגבה גם את חייהם של כ-30 בני אדם והפך עשרות אלפי בתים לאיי חורבות.

אוסטרליה הינה יבשת חמה ויבשה מטבעה, ולכן אין זה פלא שתקופת הקיץ בשטחה ידועה כ'עונת השריפות', עם שריפות יער וחורש נרחבות. בנוסף, בצורת ממושכת ויובש, טמפרטורות גבוהות ורוחות רק מגבירות את התפשטות האש ואת ממדי ההרס. ולמרות שהשריפות הן עניין שבשגרה, השנה היה היקפן קיצוני בקנה מידה עולמי. הן היו מפושטות בהרבה מהשריפות אדירות הממדים שהיכו באזור האמזונס שבברזיל בתחילת השנה, וגדולות פי כמה וכמה מהשריפות הקטלניות שהכו בשנים האחרונות בקליפורניה. משכך, סוגיית שינויי האקלים מיד חזרה למרכז הבמה העולמית, ואיתה הוויכוח הנצחי בין תומכי התאוריה למתנגדיה. אלו טוענים שמזג האוויר הקיצוני הוא עדות נוספות ומטרידה להתחממות הגלובאלית, שהינה תוצר ישיר של התנהגות אנושית בלתי אחראית, ואלו טוענים כי השריפות הן בכלל מעשה ידי אדם ויביאו לראייה את אותם עשרות שנעצרו באוסטרליה בחשד להצתות.

חוקר מאוניברסיטת מונש (Monash University) שנמצאת במלבורן והינה הגדולה באוסטרליה, פרסם לאחרונה מחקר לפיו קרוב ל-90% מהשריפות באוסטרליה מתחילות כתוצאה מפעילות אנושית. החל מחוסר זהירות של מטיילים, רשלנות כזו או אחרת ועד הצתות מכוונות. אבל השאלה המרכזית היא מידת הקשר בין התחלת השריפות וההתפשטות המהירה שלהן, וכאן נכנסת גם סוגיית מזג האוויר ההולך ומקצין.

כך או כך, יש שתי עובדות עליהן אין מחלוקת: הראשונה, היא שאוסטרליה הינה אחת המדינות היותר מזהמות מסביב לכדור הארץ. אוסטרליה היא יצואנית מובילה בענפי הבשר, הצמר, הפחם והברזל – תעשיות שאינן ידידותיות לסביבה, בלשון המעטה. הכלכלה האוסטרלית מתבססת בעיקר על כרייה ומחצבים, ובהתאמה, גם היצוא ברובו מבוסס על תעשיות מזהמות אלה. העובדה השנייה נוגעת לכך שגל השריפות הנוראי הותיר את אוסטרליה חבולה, כואבת וגם פגועה כלכלית (גם אם מדובר בפגיעה זמנית).

מי שלפי שעה לא הביע דאגה יתרה מהאסון הכבד וההרס, הוא ראש ממשלת אוסטרליה סקוט מוריסון אשר סירב בתוקף לקשר בין השריפות המשתוללות לשינויי האקלים העולמיים. ייתכן שהתייחסותו  נובעת, בין היתר, מהעובדה שהשריפות הכו בפרברים המיוערים ולא באזורים העירוניים ומרכזי העסקים, כך שהן לא מהוות איום ממשי וארוך טווח על התעשייה והכלכלה. מוריסון אף הגדיל לעשות, והוא צוטט באמצעי התקשורת כשאמר שאין ביסוס מדעי לכך שהפחתה בכמות פליטות הפחמן תביא להפחתה בחומרת השריפות המשתוללות. 

למרות שרוב השטח בו משתוללת האש הוא פרברי ולא עירוני, נראה כי הכלכלה האוסטרלית מתחילה לשלם מחיר. מספר תחזיות צופות ירידה בתמ"ג בשיעור שבין 0.25% ל-0.4% ברבעונים הבאים, כאשר הענפים שצפויים להיפגע בצורה הקשה ביותר הם החקלאות, הקמעונאות, התיירות והבנייה. לשכת התיירות האוסטרלית אף העריכה כי ההכנסות מתיירות בין לאומית צפויות לרדת ב-10% עד 20% בשנת 2020.

כך או כך, נדמה, כי בסופו של דבר קובעי המדיניות באוסטרליה יידרשו לחשבון נפש. האם נראה את הממשל לוקח את המושכות ומקבל החלטות קשות? מחוקק חוקים שיגבילו זיהום סביבתי? עושה רושם, שאם אוסטרליה תמשיך באותה הדרך ובלא כל שינוי, הנזק הסביבתי שייגרם גם בשנים הבאות יהיה עצום. גם אם בטווח הקצר המעבר הכפוי של היבשת לתעשיות מזהמות פחות יביא לפגיעה כלכלית – בטווח הארוך ייתכן שמדובר בהשקעה משתלמת. ובכלל – נראה כי אין מנוס מנקיטת פעולות לטובת שמירת איכות הסביבה ודאגה לעתיד כדור הארץ, שכן אלו הם כבר מזמן קונצנזוס בעולם כולו.