חברות הצ'יפים האלקטרוניים כובשות את העולם

ב-1958 המציא מהנדס חשמל אמריקני בשם ג'ק קולבי את המעגל המשולב הראשון בהיסטוריה. המצאת השבב (הצ'יפ) הזה זיכתה אותו בשנת 2000 בפרס נובל בפיזיקה, ולמרות זאת, אף אחד עדיין לא יכול היה לחזות עד כמה יהיו נפוצים השבבים האלו בעתיד. עד כמה? ב-2016 צמחו המכירות של תעשיית המוליכים למחצה (מהם בנויים השבבים) העולמית ל- 339 מיליארד דולר, ולאף אחד אין ספק שהצמיחה בתחום צפויה להימשך בעתיד.

יתרונם הגדול של השבבים הוא בכך שהם צורכים כמות חשמל זעומה, מחירם זול למדי ואמינותם גבוהה, כך שהם הפכו בקלות כבסיס לכמעט כל מכשיר חשמלי שאנחנו מכירים בכל תחומי החיים, החל ממחשוב, דרך תקשורת, תעשייה, ביטחון וכמובן גם מוצרי צריכה. בשנים האחרונות אף גדל הביקוש לשבבים בקצב גבוה יותר בעקבות התרחבות השימוש בצ'יפים לשמירת נתונים בענן (memory chips) וההתקדמות בתחום האוטומציה, הרובוטיקה והבינה המלאכותית. הדרך הישירה והטובה ביותר לדעתנו להרוויח מהפריחה בענף, היא להשקיע במניות של יצרניות השבבים המובילות - סמסונג, אינטל וטיואן סמיקונדקטורס.

שלוש החברות האלו השקיעו כסף רב במחקר ופיתוח וברכישת ציוד ומכונות לייצור המוני של שבבים, וכך הצליחו לאורך השנים להשתלט על חלק הארי של שוק השבבים בעולם המחשוב והמובייל. בשנים האחרונות מתמודדת אינטל עם אתגרים לא פשוטים, בעיקר בגלל התכווצות שוק המחשבים האישיים. זה אפשר לסמסונג, שלה חטיבה מובילה בתחום שבבי הזיכרון והמובייל, להציג הכנסות גבוהות יותר מאינטל, לראשונה בהיסטוריה. אינטל לא נשארה חייבת, ולאחרונה רכשה את מובילאיי הישראלית ב-15 מיליארד דולרים, כדי לקבל דריסת רגל באחד התחומים החמים ביותר כיום - מכוניות אוטונומיות. בתחרות הזו יש כאמור גם שחקנית מובילה שלישית, פחות מוכרת, בשם טיואן סמיקונדקטורס, שהצליחה לצמוח בצורה מרשימה עם השנים.

היא אף ניצלה לפני כארבע שנים את הסכסוך בין אפל לסמסונג כדי להפוך ליצרנית הצ'יפים המרכזית במכשירי האייפון. שאר המתחרות נמצאות הרחק מאחורי שלוש החברות האלו, ולכן קשה לראות כיצד הן נוגסות בהגמוניה שלהן. עם זאת, חשוב לציין כי הממשל הסיני החל בשנים האחרונות לפתח במדינה תעשיית שבבים, תוך כוונה להגדיל את כושר הייצור המקומי בצורה דרמטית, ובעתיד הרחוק יותר אף להתמודד מול חברות השבבים המובילות בעולם. עד שזה יקרה, שלוש חברות השבבים המובילות שציינו יוכלו להמשיך ליהנות ממגמות הצמיחה בתחום, כך שמניותיהן יוכלו להמשיך את המגמה החיובית ממנה הן נהנו בשנה האחרונה.

דרך נוספת להיחשף לתחום היא על ידי השקעה בחברות המפתחות את הציוד לייצור השבבים או בחברות פיתוח שבבים מתקדמים לצרכים ייעודיים. אם במקרה לא ידעתם, אז כל צ'יפ אחראי על ביצוע סט פעולות שונות במכשיר כלשהו (כמו עיבוד נתונים, צילום, תקשורת, GPS וכד'), כך שבכל מכשיר יש בדרך כלל עשרות שבבים שונים. ככל שאנחנו מתקרבים לעידן ה"אינטרנט של הדברים" (Internet Of Things), בו מרבית המכשירים יהיו מחוברים לאינטרנט, הולך וגדל מספר החברות הפועלות בתחום ומפתחות צ'יפים ייעודיים לשלל מכשירים וטכנולוגיות.

חברות ייצור שבבים שמצליחות להבשיל ולשווק את המוצרים שלהן לשוק, אפילו בהיקפים לא גדולים מידי, יכולות להגיע לשיעורי רווחיות כמעט כפולים מאלו של חברות חומרה, ולכן המשיכה הגדולה של חברות דווקא לתחום השבבים. פרט למוביליאי שכולכם מכירים, יש עוד מספר חברות ישראליות מעניינות שמנסות גם הן את מזלן בתחום. העניין הוא, שהמגוון הרחב של החברות והתחרות העזה מקשה לחזות מי תהינה החברות שיפתחו את הצ'יפ ש"ישנה את העולם" ויהפוך אותן למובילות. לכן, אנחנו מעדיפים להיחשף לתחום על ידי החברות שהינן כבר מובילות שוק. אחת מהן, היא ASML) ASML Holdings) – חברת צמיחה הולנדית אטרקטיבית, שמתמחה בפיתוח ומכירת מערכות מתקדמות לציוד מוליך למחצה, תוך התמקדות במערכות ליתוגרפיה לייצור שבבים.