בינואר 2008 פורסם צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק. לראשונה בתולדות המדינה, היו כל העובדים השכירים בישראל זכאים להפרשה לפנסיה מצד מעסיקיהם. חלק מההפקדה לטובת החיסכון הפנסיוני נעשית על חשבון העובד וחלק על חשבון המעביד. שיעורי ההפרשה לפנסיה גדלו עם השנים ומינואר 2017 נקבע כי על המעביד להפריש סכום בגובה 6.5% משכר העובד לתגמולי הפנסיה, כאשר 6% נוספים הם על חשבון העובד. בנוסף, על המעביד להפריש 6% לפחות מהשכר לטובת פיצויי פיטורים. ניתן לחסוך לפנסיה באמצעות מגוון מכשירי חיסכון פנסיוני: קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים (ואף ניתן לשלב ביניהם).
מדוע נחקק צו הרחבה לפנסיה חובה?
צו ההרחבה לחוק פנסיה חובה נחקק כדי למנוע את התופעה שבה עובדים שהגיעו לגיל הפרישה והפסיקו לעבוד נזקקו לתמיכה מהמדינה – מאחר שלא חסכו לפנסיה. מגמה זו בלטה במיוחד משנות ה-90 ואילך, כאשר פחות ופחות עובדים היו מאוגדים בהסתדרות או בארגונים דומים, אשר דאגו לתנאי ההעסקה ולזכויותיהם של עובדים אלה. לפני צו ההרחבה, חיסכון פנסיוני היה תלוי ברצון המעסיק או בהסכמים קיבוציים בסקטורים מסוימים, ולכ-40% מהעובדים בישראל לא היה כלל חיסכון פנסיוני.
פנסיה חובה: ממתי ומי זכאי?
כל עובד מגיל 21 או עובדת מגיל 20 זכאים לחיסכון פנסיוני וזאת בתנאי שעבדו לפחות שישה חודשים רצופים באותו מקום עבודה. עובד שיתקבל לעבודה כשהוא כבר מבוטח בחיסכון פנסיוני יהיה זכאי להפקדות לאחר שלושה חודשי עבודה או בתום שנת המס, המוקדם מבניהם, כאשר ההפקדות יבוצעו רטרואקטיבית ליום תחילת עבודתו אצל המעסיק. צו ההרחבה לפנסיה חובה לא חל על מי שעבר את גיל הפרישה חובה (67 לגברים ונשים) ומקבל קצבת זקנה, פרט לקצבאות וגמלאות של הביטוח הלאומי.
הצו קובע שכל עובד יכול לבחור בעצמו את מכשיר החיסכון הפנסיוני שלו וכי החיסכון יכלול גם רכיב ביטוח שמספק כיסוי למקרים של נכות או מוות חלילה.
עם זאת קיימים עובדים שנהנים מהסכם מיטיב לפנסיה – כלומר מהסכם שמעניק להם תנאי פנסיה משופרים, כדוגמת הפרשות מעבר לשיעור שנקבע בחוק. על עובדים אלה לא חל צו ההרחבה לביטוח פנסיוני, המתבטל בהינתן הסדר חלופי מיטיב בין העובד למעסיק.
מה ההבדל בין שכירים לעצמאים בהפרשה לפנסיה?
על פי חוק פנסיה חובה, שיעור ההפרשה המינימלי עבור שכירים היא בגובה של 18.5% מהשכר – כאשר המעביד מפריש 6.5% מגובה שכר העובד עבור תגמולים ועוד 6% לפיצויים. העובד מצדו, חייב בהפרשה של 6% משכרו לטובת החיסכון הפנסיוני. השכר לפיו מחושבות ההפרשות הפנסיוניות הוא השכר כפי שמוגדר בהסכם ההעסקה או לפי השכר הממוצע במשק, הנמוך מבניהם.
כלומר המעסיק מחויב להפריש כספים לטובת חיסכון פנסיוני עבור העובד עד לגובה השכר הממוצע במשק. כך למשל אם שכרו של העובד הינו מעל השכר הממוצע במשק – המעסיק אינו מחויב בהפרשות בגין ההפרש.
חישוב שיעור ההפרשה לפנסיה לעצמאים
החל משנת 2017, מחויבים גם עצמאים לחסוך כספים עבור הפנסיה, אולם אופן החישוב ומועד הפרשת הכספים שונים מאלה של השכירים. החובה לחסוך בחיסכון בפנסיוני חלה על כל עצמאי שנולד אחרי 31/12/1961 ומגיל 21 עד 60, שיש לו הכנסות מעסק ובעל ותק של חצי שנה לפחות. החישוב נעשה בשתי מדרגות על פי השכר הממוצע במשק.
מדרגה הראשונה: עד מחצית השכר הממוצע במשק
עצמאים נדרשים להפקיד 4.45% מהכנסתם החייבת ועד מחצית השכר הממוצע במשק בחיסכון פנסיוני כלשהו.
מדרגה שניה: על הכנסה בין מחציתו ועד מלוא השכר הממוצע במשק
המדרגה השנייה היא על הכנסה שבין מחצית השכר הממוצע במשק ועד מלוא השכר הממוצע במשק, עליה יפקיד העצמאי 12.55% מההכנסה. נכון ל-2020 השכר הממוצע במשק עמד על 126,612 שקל בשנה (10,551 שקל בחודש).
כך למשל, עצמאי עם הכנסה של 120,000 שקל בשנה, שהם 10,000 שקל בחודש, ישלם על המדרגה הראשונה – כלומר 63,306 השקלים הראשונים – 2,817 שקל (4.45%), ועל המדרגה השנייה – הכנסה של 56,694 שקל – ישלם 7,115 שקל. בסך הכל, יעביר עצמאי זה לחיסכון פנסיוני 9,932 שקל – שהם כ-828 שקל בחודש.
על החלק מההכנסה שמעל 126,612 שקל בשנה, אין צורך להפקיד לפנסיה.
מועדי הפקדה
גם לגבי עיתוי ההפקדה קיים שוני. מעסיקים נדרשים להפריש את כספי החיסכון הפנסיוני של עובדיהם מדי חודש. עם זאת שכירים שרצף ההפקדות שלהם לחיסכון פנסיוני הופסק למשל כתוצאה ממעבר בין מקומות עבודה או אי רצף תעסוקתי, והכיסוי הביטוחי בחיסכון הפנסיוני לא נשמר, יידרשו להמתין גם כן שישה חודשים עד שהמעביד החדש יתחיל להפריש כספים עבורם. עצמאים, לעומת זאת, יכולים להפקיד את הסכום באופן גמיש למדי – מדי חודש, רבעון, או באופן חד פעמי בסוף השנה.
הטבות מס לשכירים ועצמאים בחיסכון לפנסיה
הטבות מס לשכירים בקרן הפנסיה
שכירים יכולים ליהנות מהטבות מס שונות בעבור הפקדת כספים לחיסכון פנסיוני. הטבת המס מתבטאת בזיכוי ממס הכנסה על ההפרשות לפנסיה שנוכו מהשכר שלהם, עד 7% מהשכר ועד תקרת שכר חודשית של 8,800 שקל, כלומר סך הפקדה חודשית של 616 שקל, נכון ל-2020. הזיכוי מסתכם ב-35% מכלל ההפרשות. שכירים גם פטורים מתשלום מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות על הפרשות תגמולי המעסיק לפנסיה – עד 7.5% משכר העובד ועד לתקרת שכר חודשי של פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק (26,377 שקל בחודש), כלומר סך הפקדה חודשית של 1,978 שקל.
הטבות מס לעצמאים בקרן הפנסיה
בשנת 2017 נחקק חוק פנסיה חובה לעצמאים במטרה להבטיח הכנסה לעובדים אלה לאחר פרישתם לגמלאות. עצמאים יכולים להפקיד כספים וליהנות מהטבות מס – זיכוי וניכוי – אך עד מגבלת הכנסה שנתית של 211,200 שקל. סכום ההפקדה תלוי בשאלה אם העצמאי מוגדר כעמית מוטב (מי שהפקיד בשנה לפחות 20,257.92 שקל בחודש), ושווי הטבת המס תלוי בשיעור המס השולי המשולם.
לצורך קבלת הטבת המס יש להגיש דוח שנתי למס הכנסה ולצרף את אישור המס המצורף לדוח השנתי של קרן הפנסיה.
חוק פנסיה חובה נועד להבטיח שלכל עובד בישראל, בין אם הוא שכיר או עצמאי, יהיה חיסכון פנסיוני שישמש אותו לאחר הפרישה – ויאפשר לו להתקיים בכבוד לשארית ימי חייו.
פרטייך נקלטו במערכת
הערות משפטיות: המידע במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי, יעוץ או שיווק פנסיוני, המלצה ו/או חוות דעת ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני אישי המותאם לצורכי הלקוח. האמור כפוף להוראות ההסדר התחיקתי והתקנון הרלוונטי, כפי שיועדכנו מעת לעת. אין באמור משום התחייבות החברה להשגת תשואות ואין במידע על תשואות שהושגו בעבר כדי להעיד על תשואות שתושגנה בעתיד. הנתונים והדוגמאות במאמר זה הם לצורך המחשה בלבד ואין בהם משום התחייבות של החברה להשגת תשואות. כל שימוש במידע ו/או בנתונים במאמר זה הוא על אחריותו הבלעדית של המשתמש. חישוב פנסיית הזקנה תתבצע בפועל בהתחשב, בין היתר, בנתוניו האישיים של הפורש, במאפייני קרן הפנסיה שלו ובהוראות הדין ותקנון קרן הפנסיה שיהיו בתוקף במועד הפרישה, לרבות ההנחות האקטואריות ולוחות התמותה שנקבעו בהוראות אלו.
