גם במניות ה"חזרה לשגרה" – סלקטיביות היא כלל האצבע

החיסון האפקטיבי לנגיף הקורונה צפוי לאפשר אט אט פתיחה של הכלכלות בעולם, חזרה הדרגתית לשגרה ולמסלול צמיחה וכן מתן הקלות נוספות. הדבר תלוי כמובן בקצב ההתחסנות באוכלוסייה בכל מדינה, כאשר כל מדינה עושה מאמצים עילאיים להגביר את קצב ההתחסנות בקרב אזרחיה. בארה"ב למשל, שברו שיא של כ-8 מיליון חיסונים ביום אחד.

הדבר משפיע גם על הלך הרוח בשוקי המניות. בתקופה האחרונה ישנה כמות גבוהה של כסף בשווקים אשר מחפש הזדמנויות השקעה. בנוסף, לאור העובדה שהריבית ותשואות האג"ח יוותרו נמוכות יחסית (על אף האיומים האינפלציוניים שהתעוררו לאחרונה), משקיעים צפויים להמשיך לראות בשוק ההון כאלטרנטיבה המרכזית בטווח הארוך.

במשך חודשים ארוכים חווינו פריחה במניות טכנולוגיה, ולראיה, החל מחודש אפריל 2020 ועד לתקופה זו, מדד הנאסד"ק הכפיל את שוויו. מניות הטכנולוגיה הוכתרו בזמן קצר לכוכבות המשבר והצליחו להעניק פתרונות יעילים ומהירים בעולם של ריחוק חברתי כמעט בכל תחום. כעת, עם מציאת חיסון אפקטיבי והתאוששות כלכלית מסוימת, אפשר לראות חזרה לתחומים מסורתיים, כאלה שחוו ירידת ערך משמעותית ותומחרו בחסר בזמן משבר הקורונה, כדוגמת ענפי התעופה והמלונאות, מאחר והמשקיעים האמינו שענפים אלה ודומיהם חוו קשיים מהותיים והציפייה הייתה שהם יהיו האחרונים להתאושש גם לאחר החזרה לשגרה. ישנם ענפים רבים שפעילותם הושבתה בזמן המשבר, והם צפויים לחזור בעתיד הקרוב משופרים ויעילים יותר. כפועל יוצא, ישנן המון חברות ראויות להשקעה שבהחלט צפויות ליהנות מפוטנציאל צמיחה בטווח הארוך.

שונות בין סקטורים ובין ניירות ערך

על אף שבנקודה הנוכחית מדובר, לכאורה, בתחומים אשר צפויים לזכות לעדנה בתקופה הקרובה לאור ביקושים כבושים והרצון של כולנו לחזור לטוס, לבלות ולטייל - עדיין יש מקום לסלקטיביות משמעותית ולבחינה מעמיקה של כל נייר ערך. בתקופה זו ישנה שונות משמעותית גם בין הסקטורים וגם בין ניירות הערך בכל סקטור. אם ננסה למשל לבצע השוואה בין שתי חברות מאותו הסקטור שירדו בשיעור דומה במהלך משבר הקורונה, ייתכן מאוד שעל פי ניתוח פונדמנטלי נגלה שונות רבה ביניהן בפרמטרים כמו מינוף, שווי תפעולי, נזילות, כוח תחרותי, מיקום בשרשרת הערך, מוניטין וכדומה. כמו כן, ישנן חברות אשר השביתו את פעילותן ולא הרוויחו כסף במהלך תקופת המשבר, ולחילופין יש חברות שהמשיכו לשלם הוצאות ולכן השבתת הפעילות גרמה להן להפסיד כסף ולהגדיל את חובן. לעיתים אובדן שנת רווח במכפיל עשוי להתבטא כהפסד של 4-5 שנים בסופו של דבר.

מהסתכלות על שוק התעופה למשל, ישנן חברות שלמרות השבתת הפעילות כלל לא היו זקוקות לכספי חבילת החילוץ לאור כמות המזומנים הגבוהה שהן מחזיקות בקופה ולכן גם כדאיות ההשקעה בהן שונה ביחס לחברות שהיו זקוקות לכספי החילוץ כמו אוויר לנשימה. גם בענף המלונאות ניתן להפריד בין המודלים השונים שלפיהן פועלות החברות בתחום: ישנם מלונות אשר מחזיקים למשל במותג עצמו בלבד ומאפשרים פתיחה של בתי מלון על ידי זכיינים, וישנן חברות אשר מתפעלות את בתי המלון בעצמן. יש לכך משמעויות מבחינת ההתמודדות של חברות כאלה במהלך המשבר ובמה שצפוי להן קדימה: היקף החוב על המבנים, תשלום לעובדים וכדומה.

לא בכדי, ישנן חברות אשר מניותיהן נמצאות קרוב לשיא וחברות הרחוקות ממנו. בשורה התחתונה, השקעה באופן גורף בסקטור ספציפי אשר נהנה מהחזרה לשגרה מתוך מחשבה שכל החברות בו מתומחרות בחסר עשוי להיות בעייתי. בתקופה זו במיוחד, יש מקום לסלקטיביות ברמת האזור הגאוגרפי וברמת הנכס הבודד, לצד חשיבה והסתכלות ארוכת טווח. במיוחד עכשיו, אין תחליף לבדיקה מעמיקה של הנתונים הפונדמנטליים של כל חברה ובחינת הפעילות הצפויה שלה בשנים הקרובות.