האם מניות הגז המקומיות ירדו נמוך מדי?

מניות הגז המקומיות צללו למטה לאחרונה בעקבות ההתפתחויות הדרמטיות בנוגע לבעלות על מאגר לוויתן. הסיפור התחיל עוד הרבה לפני, ב- 2007, כאשר קבוצת דלק וחברת נובל אנרג'י האמריקנית רכשו את מרבית זכויות חיפוש הגז באיזור בו נמצא מאוחר יותר מאגר לוויתן. רכישת הרישיון אושרה כמובן על ידי משרד האנרגיה, ולמרות שהיא התווספה לרישיון של החברה לחיפוש באיזור מאגר תמר, באותה תקופה איש לא דיבר על הבעיות שהעניין עלול לייצר מול חוק ההגבלים העסקיים.

יכול להיות שאף אחד לא באמת האמין שיימצא גז במקום, אבל כשנתיים מאוחר יותר, ב- 2009, התגלה מצבור ענקי של גז במאגר תמר, וב- 2010 התגלה גז בהיקפים עצומים גם במאגר לוויתן. לאחרונה, החליטה הממשלה לשנות את כללי המשחק בתחום בעקבות הממדים העצומים של המאגרים והעובדה שהם מוחזקים בידי גופים עסקיים בודדים בלבד.

תחילה, מינתה הממשלה את ועדת ששינסקי, שקבעה מיסוי על רווחים שמביא את חלקה של המדינה לכ- 60% מרווחי החברות ממכירת הגז מהמאגרים. סוגיה נוספת בה התערבה המדינה, היא בכמות הגז שרשאיות החברות לייצא לחו"ל. זו שאלה מורכבת, שהרי מצד אחד יש היגיון שהמדינה תדאג תחילה לצרכי האנרגיה שלה לפני האינטרסים העסקיים של החברות השותפות במיזם. מצד שני, עלויות פיתוח מאגרים כגון תמר ולוויתן נאמדות במיליארדי דולרים רבים וצריכת הגז המקומית מוגבלת, כך שההצדקה העסקית למימון הפרויקטים נעוצה בייצוא גז לחו"ל בכמויות משמעותיות. בסופו של דבר, החליטה הממשלה לאמץ את מסקנות ועדת צמח, שהמליצה להגביל את ייצוא הגז מעבר לים.

עוד לפני זה, כבר ב- 2011, טען דוד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים, כי האישור שקיבלו החברות המדוברות לרכישת רישיון לוויתן אינו עומד בקריטריונים של חוק ההגבלים העסקיים משום שהוא יוצר מונופול בתחום הגז המקומי. לאחר דיונים של מספר שנים, התקבלה החלטה כי החברות יוכלו להמשיך להחזיק במאגרים תמר ולוויתן, אך יוותרו על שני מאגרים קטנים יחסית - כריש ותנין. לאחרונה, שינה הממונה על ההגבלים העסקיים את החלטתו, ומתכנן הסדר שונה במסגרתו יאלצו החברות לוותר על אחד משני המאגרים הגדולים , תמר או לוויתן במקום שני המאגרים הקטנים. סוגיה זו היא שהביאה לנפילת מניות המגזר בשבועות האחרונים.

למרות שיש היגיון רב לתת משקל גדול יותר לטובת המשק מאשר לטובתן האישית של החברות, אי העקביות בהתנהלות הגופים הממונים לאורך השנים, עלולה להערים קשיים על השלמת פיתוח מאגר לוויתן. חברות זרות ישקלו פעמיים אם הן אכן סומכות על הגופים המקומיים שלא ישימו מגבלות נוספות בנוגע למאגר. בנוסף, אף אחד לא מבטיח שפיצול המונופול בגז לדואופול תשנה באופן דרמטי את המחירים בענף. אם ניקח את תחום התקשורת כדוגמא מייצגת, גם כאשר היו שלוש שחקניות מובילות, התחרות ביניהן לא הורידה את המחירים. ירידת מחירי הנפט והגז בעולם פוגעת גם היא באטרקטיביות של ההשקעה בתחום.

למרות הירידה באטרקטיביות של מאגר לוויתן, אנחנו מעריכים כי בסופו של דבר יימצאו החברות שייקחו עליהן את מימון השלמת פיתוח המאגר והפעלתו. בכל זאת מדובר בהכנסות פוטנציאליות במיליארדים רבים של דולרים.

באשר לקבוצת דלק ונובל אנרג'י, קשה עדיין להתנבא כיצד יסתיים העניין, אבל נראה כי ירידות המחירים שראינו מגלמות חוסר ודאות בנושא הבעלות על המאגרים וכן על עתידו של פיתוח מאגר לוויתן. גם בהתקיים אחד התרחישים שהוזכרו נראה כי ירידות מחיר נוספות אינן מוצדקות מבחינה פונדמנטאלית.