מדיניות חלוקת דיבידנד של חברות ציבוריות: כל מה שחשוב לדעת

חברות ציבוריות רבות קובעות לעצמן מדיניות חלוקת דיבידנד, המושפעת בין היתר מרווחיות החברה, מצבה הפיננסי, הנזילות, מבנה ההון שלה ועוד. באופן כללי, חברות יכולות להשתמש בכסף שהן מרוויחות בשתי דרכים: הראשונה, היא לאגור את הכסף בקופת החברה כדי להשקיע בו לפעילות העסקית הקיימת שלה או בכדי להרחיב את הפעילות ולעיתים אפילו לרכוש חברות מתחרות. במידה ולחברה יש רווחים עודפים שהיא אינה צריכה לפעילות שלה, היא יכולה לבחור באפשרות השנייה: חלוקת הכסף העודף כדיבידנד לבעלי המניות שלה. המשמעות היא חלוקת כסף במזומן לבעלי המניות, וזו למעשה אחת מהדרכים של החברה להעניק תשואה ישירה למשקיעים שבחרו להשקיע בה.

ההחלטה על גובה הדיבידנד ועל מועד חלוקת הדיבידנד נעשית על ידי דירקטוריון החברה, לרוב לאחר פרסום הדו"ח הכספי של החברה לסיכום רבעון או שנה מסוימת. המטרה היא לוודא שאכן מדובר בכספים עודפים שהחברה אינה זקוקה להם וניתן לחלק אותם למשקיעים.

לחלק מן החברות יש מדיניות חלוקת דיבידנד שגרתית של חלוקת אחוז קבוע מתוך הרווח העודף התקופתי של החברה. את המידע לגבי מדיניות הדיבידנד של החברה ניתן למצוא בדוחות הכספיים שלה ובפרסומים הרשמיים שלה באתר הבורסה בה נסחרות מניות החברה. חשוב לציין שחלוקת דיבידנד היא אופציונאלית ואינה חובה. חברות יכולות לבחור שלא לחלק דיבידנד כלל, אם הן מעדיפות להשאיר את הרווחים בחברה.

מועד חלוקת הדיבידנד

חלוקת הדיבידנד מתבצעת בהתאם למועדים ידועים מראש שקובעת החברה. בדרך כלל ישנם שני מועדים עיקריים: יום הקום (Record Date) - זהו היום בו נקבעים בעלי המניות הזכאים לקבלת הדיבידנד בהתאם למספר היחידות שהחזיקו במניות החברה באותו מועד. המועד השני הוא יום התשלום (Payment Date) - זהו המועד בו יתבצע התשלום בפועל של הדיבידנד לבעלי המניות הזכאים.

חישוב גובה הדיבידנד

הדיבידנד מחולק בהתאם לאחוז ההחזקה של כל בעל מניות. כלומר, אם בעל מניות מחזיק ב-100 מניות של חברה שמחלקת דיבידנד של 1 ש"ח למניה, בחישוב מהיר הוא יקבל 100 שקלים. הדיבידנד מחושב באופן פשוט על ידי הכפלת מספר המניות שבבעלות בעל המניות בסכום הדיבידנד למניה. במילים אחרות, בעלי מניות גדולים יקבלו סכומים גבוהים יותר של דיבידנד, באופן יחסי להיקף החזקתם.

חלוקת הדיבידנד היא אירוע חשוב עבור בעלי המניות, היות והיא מקנה להם תשואה נוספת על השקעתם, מעבר לרווחי ההון שנוצרים בעת עלייה במחיר המניה. לכן, יש משקיעים המחפשים מראש אחר מניות המניבות תשואת דיבידנד גבוהה (היחס בין סכום הדיבידנד השנתי למניה לבין מחיר המניה), ובדרך זו הם נהנים גם מרווחים המתקבלים מעלייה במחיר המניה, וגם מתשלום דיבידנד קבוע במהלך תקופת החזקת המניה.