שאלות ותשובות בנושא סמארט בטא

גישת ה- smart beta הינה אלטרנטיבת השקעה שיש המגדירים אותה כפריצת דרך בעולם ההשקעות והתפתחות משמעותית בעולם המדדים. smart beta היא משפחה של מדדים שמבוססים על אסטרטגיות השקעה ולא על עקרון השווי שוק שעל בסיסו התפתח עולם המדדים עד כה. מדדי ה- smart beta מבוססים על פקטורים כגון תנודתיות נמוכה (Low Volatility), מומנטום, ערך (Value), איכות (Quality) וכו'. פקטור יכול להיות כל מאפיין שקושר קבוצה של מניות או נכסים ומסביר את התשואה והסיכון הגלומים בהם. פקטורים אלו נחקרו שנים רבות באקדמיה והוכחו כמסבירים תשואות של קבוצות מניות ו/או אג"ח.

בשנים האחרונות יישמו בשוק ההון את ההצלחה של אותם פקטורים עם ההצלחה והצמיחה המואצת של עולם המדדים, כך שלמעשה, מדובר בשילוב של השקעה פאסיבית עם כל המאפיינים והיתרונות הגלומים ברכישת מדד (נזילות, שקיפות וכו') עם מרכיבים מעולם ההשקעות האקטיבי של ניהול ההשקעות.

אם נבחן את מדדי השווי שוק שכולנו מכירים נמצא דומיננטיות גבוהה למניות הגדולות. כך לדוגמא, שש המניות הגדולות במדד ת"א 125 מהוות כ-37% מהמשקל הכולל של המדד. אם נבחן מדדים אחרים בעולם כגון נאסד"ק או אס.אנד.פי, נמצא תמונה דומה. הבעייתיות בכך היא שאנחנו מאבדים מיתרון הפיזור: אנחנו רוכשים אומנם סל של 125 מניות ולעיתים יותר, אך חלק ניכר מההשקעה ממוקדת במספר מניות מצומצם להן אנו חשופים. מעבר לכך, ההנחה הבסיסית היא שהמניות הגדולות הינן ידועות ומסוקרות בתקשורת ועל ידי אנליסטים, כך שככל הנראה הן מתומחרות במחיר מלא ואולי אף מעבר לכך.

במדדי ה- smartbeta, הגודל, כלומר שווי השוק, אינו מהווה כרטיס כניסה מיידי למדד, כך שבהחלט יכולה להיות מניה גדולה שאינה נמצאת במדד כי היא אינה עומדת בפרמטרים המוגדרים שלו. מעבר לכך, מדדי הסמארט בטא מבוססים בדרך כלל על משקל שווה ובכך מעניקים משקל גבוה יותר למניות הבינוניות והקטנות יותר שהן בדרך כלל בעלי פוטנציאל תשואה גבוה יותר*.

פקטור יכול להיות כל מאפיין שקושר קבוצה של מניות או נכסים ומסביר את התשואה והסיכון הגלומים בהם. לדוגמא, מדד Low Volatility יכלול מניות בעלות תנודתיות נמוכה יחסית לשוק. פקטור פופולארי אחר הוא המומנטום שנחקר באקדמיה זה עשרות שנים, המדרג את הנכסים על בסיס תשואות היסטוריות, זאת על מנת למצוא את המניות ה"חזקות" ו"החלשות". המומנטום מהווה בסיס ליצירת מדדים המורכבים מהמניות או האג"ח שנמצאות במומנטום חיובי. ישנם פקטורים נוספים כגון, איכות, ערך, Buy Back שעל בסיסם בונים מדדי סמארט בטא.

משקיעים מוסדיים בחו"ל משתמשים במדדי סמארט בטא זה כמה שנים. הנתונים מראים כי אחד מכל ארבעה גופים מוסדיים בארה"ב משתמש במדדי ה- smart beta ולפי הערכות בתעשייה, עד שנת 2018 כשליש מנכסי המשקיעים המוסדיים במניות יושקעו באמצעות מדדי smart beta.

ההצלחה הגדולה של מדדי ה- smart beta באה לידי ביטוי גם בגיוסים גבוהים במוצרי המדדים, וכך לפי נתוני חברת Blackrock בשנת 2016 חל גידול של 50% בזרימת הכספים למדדי ה-SmartBeta וסך הנכסים חצה את רף 500 מיליארד דולר.

המדדים החכמים* מתבססים על מחקרים אקדמיים רבים שהוכיחו כי קיים מתאם גבוה בין פקטורים כגון מומנטום חזק של מחיר המניה, תשואת דיבידנד גבוהה, תנודתיות נמוכה ועוד לבין הקטנת הסיכון והגדלת התשואה של ההשקעה**.

במדדי שווי השוק המסורתיים, מספר קטן יחסית של חברות גדולות תופסות נתח גדול מהמדד. במדד ת"א 125 למשל, שש חברות בלבד מהוות כ-36%, כך שהפיזור האפקטיבי הוא לא באמת בין מאה ניירות. לעומת זאת, מדדי הסמארט בטא בנויים אחרת ובדרך כלל נותנים משקל שווה למניות במדד, כך שהפיזור רחב יותר ופוטנציאל התשואה של המניות הקטנות או הזולות יותר נלקח בחשבון בצורה יעילה הרבה יותר.

למידע על סמארט בטא לחץ כאן

מדדי ה- Smart Beta מציעים אלטרנטיבה למדדי שווי השוק המסורתיים ומהווים למעשה שילוב של שני עולמות ההשקעה - האקטיבי והפאסיבי. מצד אחד הרכבת המדדים כוללת מאפיינים של ניהול השקעות אקטיבי, כלומר התחשבות בפרמטרים כגון תשואת דיבידנד, תשואות היסטוריות, סטיית תקן, מכפילים וכו', ומצד שני, אלו מדדים לכל דבר, עם המאפיינים המוכרים לנו, כגון שקיפות, עלויות נמוכות ושיטת ניהול פאסיבית הנצמדת לנכס המעקב. כלומר, למנהל ההשקעות אין יכולת התערבות בהרכב המדד.

גישת ה- smart beta הינה אלטרנטיבת השקעה שיש המגדירים אותה כפריצת דרך בעולם ההשקעות והתפתחות משמעותית בעולם המדדים. smart beta היא משפחה של מדדים שמבוססים על אסטרטגיות השקעה ולא על עקרון השווי שוק שעל בסיסו התפתח עולם המדדים עד כה. מדדי ה- smart beta מבוססים על פקטורים כגון תנודתיות נמוכה (Low Volatility), מומנטום, ערך (Value), איכות (Quality) וכו'. פקטור יכול להיות כל מאפיין שקושר קבוצה של מניות או נכסים ומסביר את התשואה והסיכון הגלומים בהם. פקטורים אלו נחקרו שנים רבות באקדמיה והוכחו כמסבירים תשואות של קבוצות מניות ו/או אג"ח.

בשנים האחרונות יישמו בשוק ההון את ההצלחה של אותם פקטורים עם ההצלחה והצמיחה המואצת של עולם המדדים, כך שלמעשה, מדובר בשילוב של השקעה פאסיבית עם כל המאפיינים והיתרונות הגלומים ברכישת מדד (נזילות, שקיפות וכו') עם מרכיבים מעולם ההשקעות האקטיבי של ניהול ההשקעות.

אם נבחן את מדדי השווי שוק שכולנו מכירים נמצא דומיננטיות גבוהה למניות הגדולות. כך לדוגמא, שש המניות הגדולות במדד ת"א 125 מהוות כ-37% מהמשקל הכולל של המדד. אם נבחן מדדים אחרים בעולם כגון נאסד"ק או אס.אנד.פי, נמצא תמונה דומה. הבעייתיות בכך היא שאנחנו מאבדים מיתרון הפיזור: אנחנו רוכשים אומנם סל של 125 מניות ולעיתים יותר, אך חלק ניכר מההשקעה ממוקדת במספר מניות מצומצם להן אנו חשופים. מעבר לכך, ההנחה הבסיסית היא שהמניות הגדולות הינן ידועות ומסוקרות בתקשורת ועל ידי אנליסטים, כך שככל הנראה הן מתומחרות במחיר מלא ואולי אף מעבר לכך.

במדדי ה- smartbeta, הגודל, כלומר שווי השוק, אינו מהווה כרטיס כניסה מיידי למדד, כך שבהחלט יכולה להיות מניה גדולה שאינה נמצאת במדד כי היא אינה עומדת בפרמטרים המוגדרים שלו. מעבר לכך, מדדי הסמארט בטא מבוססים בדרך כלל על משקל שווה ובכך מעניקים משקל גבוה יותר למניות הבינוניות והקטנות יותר שהן בדרך כלל בעלי פוטנציאל תשואה גבוה יותר*.

פקטור יכול להיות כל מאפיין שקושר קבוצה של מניות או נכסים ומסביר את התשואה והסיכון הגלומים בהם. לדוגמא, מדד Low Volatility יכלול מניות בעלות תנודתיות נמוכה יחסית לשוק. פקטור פופולארי אחר הוא המומנטום שנחקר באקדמיה זה עשרות שנים, המדרג את הנכסים על בסיס תשואות היסטוריות, זאת על מנת למצוא את המניות ה"חזקות" ו"החלשות". המומנטום מהווה בסיס ליצירת מדדים המורכבים מהמניות או האג"ח שנמצאות במומנטום חיובי. ישנם פקטורים נוספים כגון, איכות, ערך, Buy Back שעל בסיסם בונים מדדי סמארט בטא.

משקיעים מוסדיים בחו"ל משתמשים במדדי סמארט בטא זה כמה שנים. הנתונים מראים כי אחד מכל ארבעה גופים מוסדיים בארה"ב משתמש במדדי ה- smart beta ולפי הערכות בתעשייה, עד שנת 2018 כשליש מנכסי המשקיעים המוסדיים במניות יושקעו באמצעות מדדי smart beta.

ההצלחה הגדולה של מדדי ה- smart beta באה לידי ביטוי גם בגיוסים גבוהים במוצרי המדדים, וכך לפי נתוני חברת Blackrock בשנת 2016 חל גידול של 50% בזרימת הכספים למדדי ה-SmartBeta וסך הנכסים חצה את רף 500 מיליארד דולר.

המדדים החכמים* מתבססים על מחקרים אקדמיים רבים שהוכיחו כי קיים מתאם גבוה בין פקטורים כגון מומנטום חזק של מחיר המניה, תשואת דיבידנד גבוהה, תנודתיות נמוכה ועוד לבין הקטנת הסיכון והגדלת התשואה של ההשקעה**.

במדדי שווי השוק המסורתיים, מספר קטן יחסית של חברות גדולות תופסות נתח גדול מהמדד. במדד ת"א 125 למשל, שש חברות בלבד מהוות כ-36%, כך שהפיזור האפקטיבי הוא לא באמת בין מאה ניירות. לעומת זאת, מדדי הסמארט בטא בנויים אחרת ובדרך כלל נותנים משקל שווה למניות במדד, כך שהפיזור רחב יותר ופוטנציאל התשואה של המניות הקטנות או הזולות יותר נלקח בחשבון בצורה יעילה הרבה יותר.

למידע על סמארט בטא לחץ כאן

מדדי ה- Smart Beta מציעים אלטרנטיבה למדדי שווי השוק המסורתיים ומהווים למעשה שילוב של שני עולמות ההשקעה - האקטיבי והפאסיבי. מצד אחד הרכבת המדדים כוללת מאפיינים של ניהול השקעות אקטיבי, כלומר התחשבות בפרמטרים כגון תשואת דיבידנד, תשואות היסטוריות, סטיית תקן, מכפילים וכו', ומצד שני, אלו מדדים לכל דבר, עם המאפיינים המוכרים לנו, כגון שקיפות, עלויות נמוכות ושיטת ניהול פאסיבית הנצמדת לנכס המעקב. כלומר, למנהל ההשקעות אין יכולת התערבות בהרכב המדד.