מה הסיבה לפער בין שוק ההון לכלכלה?

הכלכלה הישראלית האטה את קצב הצמיחה שלה ברבעון האחרון, אבל כנראה שזו לא הסיבה לירידות שנרשמו במדדים. מה הסיבה האמיתית לירידות המחירים ולנתק בין שוק ההון לכלכלה הריאלית?

תמליל הסרטון:

האם הכלכלה המקומית מאטה?

התוצר המקומי הגולמי צמח ברבעון הראשון של 2016 ב-0.8% בלבד לעומת הרבעון הקודם. זה נמוך מאוד בהשוואה ל-שלושה נקודה אחד אחוזים ול-שניים נקודה שלושה אחוזים שנרשמו ברבעונים הרביעי והשלישי של 2015 בהתאמה. הנתון הזה מגיע בעיקר לאור הירידה המסתמנת בייצוא סחורות ושירותים לחו"ל. מצד שני, ההיסטוריה של השנים האחרונות מלמדת כי המשק מאט את קצב הצמיחה אחת לכמה רבעונים ואחר כך שב לצמיחה תקינה יותר, כך שלהערכתנו לא צריך להתרגש מזה יותר מידי. הכלכלה המקומית ממשיכה להציג יציבות פיננסית, נתוני התעסוקה טובים והאבטלה נמוכה, והחברות הישראליות ממשיכות לעשות חייל בארץ ובעולם.

מדוע המדדים המקומיים ירדו השנה יותר משווקים אחרים?

על פניו אפשר לטעון שהירידה במדדים המניתיים בת"א היא תוצאה ישירה של ההאטה בקצב הצמיחה של המשק. העניין הוא, שהמדדים המובילים כבר מזמן לא מייצגים את הפעילות הכלכלית בארץ. משקלן של חברות הפארמה מהווה היום כמעט רבע ממדד ת"א 100, והבנקים מהווים כחמישית מהמדד. זה שיעור הרבה יותר גבוה ממשקלם בכלכלה הריאלית. צריך גם לזכור כי רוב ההכנסות של חברות הפארמה מגיעות מחוץ לגבולות המדינה. מניות הפארמה בארץ ובעולם נפגעו משלל סיבות לאחרונה, והתלות הגבוהה של המדדים באותן חברות היא הסיבה המרכזית לירידות שראינו השנה.

אז האם שינוי הרכב המדדים ישנה את התמונה?

הנתק בין שוק ההון לכלכלה הריאלית הוא בעיה היות והתנהגות המדדים בת"א לא משקפת בצורה נכונה את מה שקורה בארץ. כדי לפתור את זה, החליטה הבורסה על מהפכה במבנה המדדים ובמשקולות המניות בהם. למשל, מדד ת"א 25 יורחב ל-35 מניות ומדד ת"א 100 יכיל בעתיד 125 מניות. בנוסף, המשקולת המקסימאלית של חברה במדדים האלו תרד בהדרגה מ-10% כיום ל-4% בלבד בעתיד. כך, יקטן משקלן של חברות הפארמה הגדולות ותשתפר הקורלציה בין התנהגות שוק ההון למשק הריאלי.