האם בנק ישראל יצליח לבלום את התחזקות השקל?

בשנה האחרונה התחזק השקל בחדות, ובפתחה של 2021 נגע הדולר בשפל של 24 שנים. על רקע מגמה זו, הודיע בנק ישראל כי בשנה הקרובה ירכוש מט"ח בהיקף של כ-30 מיליארד דולר במטרה לבלום את התחזקות השקל. מהם הגורמים המרכזיים למגמה והאם היא יוצרת פגיעה בכלכלה?

"בשנה האחרונה התחזק השקל בחדות, ובפתחה של 2021 נגע הדולר בשפל של 24 שנים". מד שמראה חוזק
תומר סורסקי
|
31 ינואר, 2021

להלן תמלול הסרטון:

מהם הגורמים המרכזיים שדוחפים את השקל להתחזק אל מול שאר המטבעות?

שלום אלון, בשנה האחרונה ראינו שילוב של מספר גורמים יחד אשר יצרו לחץ על השקל והביאו להתחזקותו, כאשר בתחילת חודש ינואר הדולר צנח בצורה כה חדה ונגע בשפל של 24 שנים. מגמה זו נובעת, בין היתר, מסגירת השמיים לאור משבר הקורונה והשקעות זרות במשק הישראלי אשר הביאו לכניסת מט"ח למשק הישראלי. גם הגידול בעודף בחשבון השוטף, מכירות מט"ח בהיקפים גבוהים מצד גופים מוסדיים על רקע העליות החדות בשוקי המניות, ועלייה בהשקעות מצד משקיעים זרים באגרות החוב של ממשלת ישראל, יצרו לחץ ודחפו את השקל מעלה.

 

תומר, כיצד פועל בנק ישראל על מנת להחליש את השקל, ומדוע הוא עושה זאת?

מאז תחילת שנת 2020 אנחנו רואים את בנק ישראל מבצע התערבויות כאלה ואחרות במטרה לבלום את תהליך התחזקות השקל, בעיקר על ידי רכישות מט"ח בהיקפים גדולים אשר הגיעו לכ-20 מיליארד דולר בשנה החולפת. כעת, על רקע הייסוף המהיר מדי של השקל והעובדה שהדולר נגע בשפל של 24 שנים, החליט בנק ישראל להציב תקרה והודיע כי בשנת 2021 ירכוש מט"ח בהיקף של כ-30 מיליארד דולר. החלטה זו נועדה בעיקר לאותת לשוק על נכונותו של בנק ישראל לטפל ולהתמודד עם הייסוף החד בשקל, ובכך לסייע למשק בהתמודדות עם ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה שצפויות ללוות אותנו בשנים הקרובות. ולמה בנק ישראל עושה כל כך הרבה מאמצים לבלום את התחזקות השקל? בעיקר כדי לסייע ליצואנים. הכלכלה הישראלית נשענת במידה רבה על ייצוא, ובייחוד על ייצוא הייטק. בנק ישראל מנסה למזער את הפגיעה ביצואנים, שהכנסותיהם מתקבלות במט"ח. כשהשקל מתחזק ושווה פחות, הכנסות היצואנים נפגעות, בין היתר לאור העובדה שהם צריכים להמשיך לשלם לעובדים שלהם במטבע המקומי.

 

ולסיום, האם אפשר להעריך שההתערבות של בנק ישראל תביא לשינוי? מה צפוי בגזרה זו בהמשך?

האם הצעדים הנחושים של בנק ישראל יביאו לשינוי? את זה רק הזמן יגיד, ובאופן כללי, קשה עד בלתי אפשרי לנבא את הכיוון של שוק המט"ח. עם זאת, יש עדיין לא מעט גורמים אשר תומכים בהמשך התחזקות השקל, כדוגמת השקעות ישירות של זרים בישראל. על אף ש-2020 הייתה שנת הקורונה עם משבר כלכלי רחב, היקף ההשקעות הזרות בישראל עלה בשיעור מרשים. כל אלה, בצירוף ההיחלשות של הדולר מול המטבעות המרכזיים שמשפיעה על הכיוון שלו גם מול השקל, דווקא תומכים בייסוף השקל. בהיבט ההשקעות, חשוב להגיד שתיק ההשקעות מגוון אשר כולל ניירות ערך מקומיים לצד השקעות בחו"ל, עשוי לאפשר התמודדות בצורה טובה יותר עם אי הוודאות בשער החליפין, ומעניק חשיפה למגוון רחב יותר של הזדמנויות השקעה.

 

גילוי נאות

אולי יעניין אותך

תודה שנרשמת לניוזלטר של אלטשולר שחם

פרטייך נקלטו במערכת

הערות משפטיות: הסקירה צולמה בתאריך 31/01/2021 הסקירה מהווה הערכה מקצועית בלבד. לחברה ו/או לחברות הקשורות אליה עשוי להיות עניין אישי בנושא והיא/הן עשויות להחזיק ו/או לסחור בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך המצוינים במידע באתר. אין לראות באמור כהמלצה ו/או תחליף לשיווק השקעות המתחשב בצרכי הלקוח, או הזמנה לייעוץ כאמור ו/או הצעה להחזיק/לקנות/למכור ני"ע או נכסים פיננסיים. הסקירה מתבססת על מידע פומבי וגלוי , וכן על הערכות ואומדנים שעשויים להיות חסרים ו/או בלתי מדוייקים או בלתי מעודכנים. הסקירה אינה מתיימרת להוות ניתוח מלא של כלל הנושאים המפורטים בה והיא אינה באה להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הצופה. הדעות המובאות בסקירה נכונות ליום הסקירה והן יכולות להשתנות בכל עת ללא הצורך בהודעה כלשהי. אין להעתיק, להפיץ, לשדר או לפרסם ברבים את הסקירה ללא אישור מראש. האמור לא מהווה תחליף ליעוץ מס פרטני.