בין המלאים לשכר העובדים: מה אפשר ללמוד מהדוחות האחרונים של קמעונאיות הצריכה הבסיסית?

בדרך כלל, הדוחות הכספיים שמפרסמות קמעונאיות הצריכה הבסיסית לא עומדים במרכז תשומת הלב של המשקיעים בעונת הדוחות. כשאנחנו מדברים על קמעונאיות צריכה בסיסית הכוונה היא לרשתות הסופרמרקט שכולנו מכירים גם בארץ וגם בעולם - היכן שאנחנו נוהגים לקנות את מוצרי המזון שלנו – לרוב באופן קבוע. בהסתכלות היסטורית, מדובר בעסק יציב למדי שמציג צמיחה חד ספרתית בינונית, עם שולי רווח נמוכים. אין הרבה הפתעות, הגבינה היא אותה הגבינה, והחטיף הוא אותו החטיף – ולכן לרוב הצמיחה של קמעונאיות המזון מותאמת לקצב צמיחת האוכלוסייה הכללית. נכון, תקופת הקורונה הייתה מעט חריגה בנוף, עם הסגרים הממושכים שיצרו טרנד של בישול בבית והגבירו באופן זמני את הצריכה הבסיסית והמזון בפרט, אבל זהו משבר של אחת ל-100 שנים.

מעבר למוצרי מזון, אותן רשתות מוכרות לעיתים קרובות גם מוצרים נלווים כמו ריהוט פנים וחוץ, ביגוד, הנעלה ועוד. שיעור המכירות של נתח זה משתנה בין חברה אחת לאחרת, ועומד על בין 40% ל-60% בממוצע. בתקופת הקורונה נהנו החברות גם מתזרימי מזומנים נאים בגין נתח זה, בשל שינוי בטעמי הצרכנים והשקעה רבה יותר בסביבה הביתית.

בעוד שענפים כמו תיירות ומסעדנות חוו ירידה קשה במכירות וברווחים בצל המשבר, וכעת חווים עלייה משמעותית בביקושים עקב ביקושים כבושים והרצון של צרכנים לפצות על הזמן האבוד – קמעונאיות המזון משקיעות משאבים משמעותיים לנוכח שלושה פרמטרים מרכזיים בעלי השפעה  ישירה על הפעילות העסקית שלהן.

האינפלציה, השכר וחוזק הצרכנים

הפרמטר הראשון הוא כמובן האינפלציה שמרימה ראש במדינות רבות בעולם. על אף שרוב ההערכות הן שמדובר בגורם זמני שצפוי לחלוף במוקדם או במאוחר, חברות הצריכה הבסיסית מתמודדות עם ההשפעה של גורם זה באופן כמעט יום יומי. אינפלציה שנמצאת בשיא של 40 שנה בארה"ב, וקצב עליית מחירים הגבוה ביותר מאז 2011 בישראל מביאים להתייקרות חומרי גלם ומוצרים בכל שרשראות האספקה. לכך נוספות גם עלויות השינוע והלוגיסטיקה הגבוהות, אשר התייקרו בחודשים האחרונים לאור העלייה החדה במחירי האנרגיה בשל המלחמה באוקראינה. כתוצאה מכך כלל החברות בענף עדכנו מחירים כלפי מעלה בתקופה האחרונה, שמתגלגלות באופן ישיר לצרכנים.

הפרמטר השני, כפועל יוצא של האינפלציה - הינו הלחץ המתגבר מצד העובדים להעלאות שכר על רקע גל עליות המחירים הכללי במשק ולנוכח העובדה שרבים מהם מתקשים לסגור את החודש. עלייה בשכר העובדים מביאה לשחיקה ברווחיותן של חברות אלה בצורה משמעותית.

פרמטר נוסף ומשמעותי בתקופה זו, הוא חוזק הצרכנים, על רקע האינפלציה הגואה ועליות המחירים. אחד הדברים שעמדו במוקד הדוחות הרבעוניים היו מידת החוזק של הצרכנים האמריקאים. הדוחות אמנם שיקפו בבירור את העובדה שהצרכנים עדיין חזקים וכוח הקנייה שלהם לא נחלש, אך חל שינוי בטעמם. הדבר משתקף  בין היתר במלאי שמחזיקות הרשתות השונות – אם בקורונה יותר צרכנים היו בבית ופנו לרכישת רהיטים ולשיפוץ המרחב הביתי, הרי שהיום ישנה פנייה לרכישת מוצרים ושירותים שמשרתים אותם מחוץ לבית, כמו ביגוד לעבודה וחופשות. כפועל יוצא, רשתות הצריכה הבסיסית רכשו מלאים גדולים של סחורה לא רלוונטית על בסיס הערכות שבוצעו לפני מספר חודשים וחשש מפני מחסור או סחורות שיגיעו באיחור משמעותי, ולמעשה שגו בתמהיל המלאי. כדי להתמודד עם המלאים הגדולים והלא רלוונטיים בחלקם, ולנסות לדלל אותם, הורידו החברות מחירים באופן שהביא גם למחיקת ערך משמעותית כפי שמשתקף בדוחות.

בשורה התחתונה, למעט עניין תמהיל המלאי השגוי שמסתמן כעניין חד פעמי חולף, דוחות החברות לא היו שליליים כלל. האינפלציה ולחצי השכר אמנם משפיעים על שיעור הרווחיות שלהן ואף שוחקים אותו במעט, אבל בנקודה הנוכחית לא בצורה משמעותית ועקבית. גם הצרכנים ממשיכים להציג איתנות ואין סימנים להאטה או לפנייה למותגי דיסקאונט חלשים יותר. לכן, ההערכה היא שהחברות בענף הצריכה הבסיסית צפויות  לשמור על שולי רווח יציבים וככל הנראה ידעו להתמודד עם השפעות השינויים בסביבה הכלכלית בחודשים הקרובים.

גילוי נאות