האם ייתכן שהכוח עבר מהמדינות לחברות הגדולות?

זה כבר לא סוד שהחברות הגדולות יודעות עלינו הרבה ודרכן אנחנו צורכים כמעט את כל השירותים היום-יומיים שלנו. האם קרוב היום בו החברות האלו יחליפו את הממשלות?

מאו דזה-דונג, שליט סין בין השנים 1949 ל-1976, אמר פעם ש"הכוח זורם מהקנה של הרובה" (Power flows from the barrel of a gun) וזה כנראה מה ששמר על ההגמוניה של הממשלות בניהול העולם לאורך השנים. אבל יכול להיות שחוקי המשחק השתנו במאה ה-21 עם צמיחתן של מספר חברות ענק, שמחזור המכירות השנתי שלהן גדול אפילו מהתמ"ג של מדינות שלמות והן שולטות כמעט בכל תחום בחיינו.

הענקיות הטכנולוגיות הידועות בכינוי FAANG, כלומר פייסבוק, אמזון, אפל, נטפליקס וגוגל, שאליהן צריך לצרף גם את מייקרוסופט, שהיא היום החברה הציבורית עם שווי השוק הגדול ביותר בעולם, הולכות ומתחזקות בשנים האחרונות, ולמעשה משאירות חסרות אונים את המתחרות. השליטה שלהן היא כמעט בכל תחום בחיינו. כך למשל, הווינדוס של מייקרוספט היא עדיין מערכת ההפעלה של רוב המחשבים בעולם, והאנדרואיד של גוגל וה-ios של אפל מפעילים את רוב הטלפונים הניידים. אמזון מגדילה מידי רבעון את השליטה שלה בתחום הקמעונאות ובדרך מחסלת את כל המתחרים ומשאירה את החנויות הפיסיות בקניונים בארה"ב ריקות מקונים. גוגל, פייסבוק ואפל שולטות על מרבית שוק הפרסום בעולם המערבי. מרבית המידע שלנו גם מאוחסן בענן של גוגל, מייקרוסופט או אמזון, ורוב הפעילות החברתית שלנו מתבצעת בפייסבוק או ברשתות החברתיות שבבעלותה.

המשמעות היא שהחברות האלו לא רק יודעות עלינו הכול, אלא למעשה גם שולטות בתכנים שאנחנו קוראים, כולל חדשות אמיתיות וגם פייק ניוז. מספיק להיזכר בפרשת קיימברידג' אנליטיקה, שבה נעשתה מניפולציה במידע שהמשתמשים אפשרו לפייסבוק לשתף עם חברות צד שלישי, כדי להבין את הסיכון בכך שהאח הגדול יודע עלינו הכול. הכוח הזה כה חזק, שהוא כנראה אפילו אפשר להגדיל את כוחו של מתמודד כלשהו בבחירות לנשיאות ארה"ב.

לאחרונה, פייסבוק עלתה מדרגה נוספת בדרך להגדלת השליטה שלה בעקבות התוכנית להשיק בשנה הבאה מטבע וירטואלי - ליברה, שעשוי להוות תחליף פופולארי לכרטיסי האשראי ולחשבונות הבנק שלנו. אפשר להבין מדוע ג'רום פאואל, יו"ר הפד, אמר כי הבנק המרכזי יבחן את הליברה "בזהירות רבה" בהתחשב בפוטנציאל שלו. האם ייתכן שהשקת המטבע של פייסבוק תהפוך את משרד האוצר האמריקני והפד ללא רלוונטיים?

כמובן שלא הכול שלילי בסיפור הזה. נכון שהחברות האלו אוספות עלינו מידע רב ומשתמשות בו כדי להציע לנו מוצרים ושירותים שאנחנו לא תמיד צריכים, אבל הן עדיין מספקות לנו מגוון רחב של שירותים בחינם או בעלות נמוכה למדי. לא בטוח שהיינו מקבלים שירות איכותי וזול שכזה אילולא היו קמות חברות חזקות בעלות מודל עסקי כזה.

עדיין, הכוח האדיר של החברות האלו מאפשר להן לעיתים להשתמש בשיטות בעייתיות במידה מסוימת ולעבור על חוקי ההגבלים העסקיים כדי להקשות על המתחרות ולשמור על הבלעדיות שלהן. גם הרגולטורים בעולם הבינו את זה והתחילו לפעול בנושא. באירופה למשל, כבר הטילו הרגולטורים קנסות בסך של יותר מ-9 מיליארד דולר על גוגל מאז 2017, בשלוש הזדמנויות שונות, בשל הפרה של חוקי ההגבלים העסקיים. לפני מספר חודשים אף קראה הסנאטורית אליזבת וורן, אחת המתמודדות הבולטת על ראשות המפלגה הדמוקרטית בארה"ב, לפרק את ענקיות הטכנולוגיה לכמה חברות ולבטל חלק מהמיזוגים הגדולים שהן עשו בשנים האחרונות. בנוסף, משרד המשפטים האמריקני פתח בצעדים ראשונים לחקור הפרות הגבלים עסקיים על ידי גוגל ואפל, ונציבות הסחר הפדראלית לקחה את האחריות לחקור חשדות דומים נגד אמזון.

להערכתנו, החברות הגדולות האלו ימשיכו לשלוט במגוון השירותים שהן מספקות לנו, אולם סביר להניח שבשנים הקרובות נראה את הרגולטורים מטילים עליהן מגבלות מסוימות שימנעו מהן להמשיך לפגוע בפרטיות המידע שלנו ולאפשר תחרות כלכלית קצת יותר הוגנת בעולם.