האם תקרת השכר של מנהלי הבנקים תפגע בפעילות?

הצעד של הכנסת בכיוון הגבלת שכר הבכירים במוסדות פיננסים הוא צעד חשוב, אבל האם הוא באמת יוריד את שכר הבכירים או שהחברות ימצאו דרכים לעקוף אותו?

מדוע צריך להגביל את שכר הבכירים?

הרבה דובר על צמצום הפערים החברתיים במשק, ולא סתם. האם זה הגיוני שבכירים בחברה ציבורית יקבלו שכר שגבוה פי 100 מהמשכורת הממוצעת של עובד פשוט? לרוב זה פשוט לא מוצדק. זאת בדיוק הסיבה שהובילה את הכנסת לאשר את ההצעה להגבלת שכר הבכירים. כרגע ההגבלה היא רק לגופים פיננסים - בנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות, שם יאלצו הבכירים להסתפק בשכר שנתי של עד 2.5 מיליון שקלים או פי 35 מהשכר הנמוך ביותר של עובד בחברה.

האם זה יפגע בתוצאות הפעילות של הגופים הפיננסים?

שאלה טובה. הגבלת השכר עשויה להוביל לפרישה של בכירים בגופים פיננסים. אמנם, אפשר יהיה למצוא מנהלים מוכשרים שיחליפו אותם גם תחת מגבלת השכר החדשה, אבל קיים חשש שמנהלים מנוסים יעדיפו לעבוד בחברות שאינן פיננסיות, שם אין תקרת שכר. בנוסף, תקרת השכר מגבילה את האפשרות לקשר בין תגמול לביצועים, מה שעלול להקטין את המוטיבציה של המנהלים לצאת להשקעות חדשות ולקחת סיכונים מושכלים כדי לפתח את העסק. זה יכול לפגוע בתוצאות הכספיות של הגופים הפיננסים, ואולי אפילו לייצר פגיעה עקיפה בכלכלה המקומית.

האם החברות יעקפו את המגבלה החדשה?

לפי ההצעה, כל חריגה בשכר מעבר לתקרה תגרור תשלום מס גבוה במיוחד ולכן החברות יזהרו שלא לחרוג ממנה. קיימת אפשרות לפנות לערכאות משפטיות כדי לבטל את המגבלה, ובאיגוד הבנקים שוקלים את האפשרות הזו. קשה להעריך כיצד יפסוק בית המשפט במקרה כזה היות ומדובר בסוגיה חברתית בעיקרה.