הסינים רוצים לרכוש חברות ביטוח – טוב לשוק?

בנובמבר 2016 התבשרנו על עסקה למכירת בית ההשקעות מיטב-דש לקרן XIO הסינית לפי שווי של כ-1.5 מיליארד שקלים. שווי זה היווה פרמיה של עשרות אחוזים מעל שווי השוק של בית ההשקעות ערב ההודעה, מה שנתן רוח גבית למניות מיטב-דש ולשאר החברות בענף בתי ההשקעות והביטוח. אבל, תביעת ענק של מיליארדר סיני בשם זי זיקון כנגד הקרן, שנחשפה לפני כחודש, הטילה צל כבד על העסקה. זיקון טוען כי השקיע בקרן מכספו סכום של 940 מיליון דולר, סכום שסייע לקרן לבצע את הרכישות הראשונות שלה בעבר, ולכן הוא אחד מבעליה בכירי הקרן טוענים מנגד כי הוא מעולם לא השקיע בקרן וכי הוא אינו נמנה על בעליה.

לא ברור מי מהצדדים צודק, אבל כן ברור שאם יתברר כי טענותיו של זיקון מוצדקות זה עלול לסבך את אישור העסקה. זאת בגלל שזיקון לא הוצג כחלק מבעלי החברה בפני המפקחת על הביטוח. ואכן, מיטב-דש לא חיכתה הרבה. היא הגישה לקרן אולטימטום של שבועיים כדי לסיים את הגשת כל האישורים הרגולטוריים לביצוע הרכישה. לאחרונה, פקעה תקופת האולטימטום מבלי שנמסרו האישורים, והצדדים העלו טענות הפרה אחד כנגד השני.

זו אינה העסקה הראשונה עם קרנות סיניות שמתבטלת ברגע האחרון בגלל "בעיות" כאלו או אחרות. בעבר, סלינגר, המפקחת על הביטוח כבר כמעט אישרה את העברת השליטה בחברת הביטוח הפניקס לפוסון הסינית, אבל חזרה בה לאחר שבעל השליטה בפוסון נעלם לשלושה ימים באורח מסתורי. גם מכירת כלל ביטוח למספר גורמים סיניים שונים לא יצאה עד היום לפועל. לאור זאת, לא מפתיע שהרגולטור הישראלי לא ממש אוהב שנכסים מקומיים נמכרים לחברות בעלות שליטה סינית, בעיקר כאשר מדובר במכירת חברה פיננסית. בעלי XIO ידעו את העובדה הזו, ולכן ניסו להצניע את הזיקה הסינית של הקרן, זאת למרות שהקרן למעשה אינה סינית גרידא (רק כ-40% מהסכום שגויס לקרן הגיע מכספי משקיעים סיניים, השאר ממשקיעים אירופאים ומשרדי הקרן המרכזיים אף ממוקמים בלונדון). לאחרונה, חברת יאנגו הסינית המתמודדת על רכישת השליטה בחברת הפניקס, הגיעה להסכם עם יונל כהן (מנכ"ל קבוצת מגדל לשעבר) בו ישקיע ברכישת 4% ממניות הפניקס כ- 130 מיליון ₪ וימונה ליו"ר החברה. מהלך זה נועד על מנת לנסות ולרצות את המפקחת על הביטוח לתת את ברכתה ולתת היתר רגולטורי להעברת השליטה.

בתי השקעות או חברות ביטוח הם כידוע גופים המנהלים כספים פנסיונים ואמונים על ביטוחים של אזרחים רבים במדינה, ולכן אסור להקל ראש כאשר באים לאשר עסקאות מסוג זה. אבל כאשר מדובר ברוכשת שהינה אמריקנית או אירופאית, היד של הרגולטור הרבה יותר קלה על ההדק. קחו למשל את קרן מרקסטון שרכשה את בית ההשקעות פסגות, שלאחר מכן התברר שמייסד הקרן - אליוט ברוידי, שילם שוחד לקרן הפנסיה של ניו-יורק כדי שתשקיע 250 מיליון דולר במרקסטון. זה מלמד כי אי סדרים יכולים לצוץ בכל מקום, לאו דווקא אצל חברות סיניות. לכן, עם הזמן סביר להניח שהמערכת הרגולטורית המקומית תקבל בצורה פתוחה יותר גם את החברות הסיניות, ונראה יותר רכישות סיניות מקבלות את ברכת הרגולטור הישראלי. אלו חדשות טובות עבור המשקיעים, היות ורכישות בדרך כלל מתבצעות בפרמיה מעל השווי בו נסחרות מניות החברה הנרכשת. החששות לביטול העסקה הובילו לירידת ערכן של מניות החברה, אבל זו הייתה ירידה נקודתית, שרובה כבר תוקנה והיא לא השפיעה בצורה מהותית על שאר מניות הענף, שהמשיכו לטפס.

העליות בסקטור מניות הביטוח מגיעות לאחר תקופה לא מבוטלת בה רוב המניות בענף היו תחת לחץ כבד, בעיקר בעקבות החששות מהתגברות הרגולציה בתחום ומהעובדה שזה מרחיק רוכשים פוטנציאליים מלרכוש את החברות. לא רק התהדקות הרגולציה, גם התחרות בענף התגברה מאוד בשנים האחרונות ומשפיעה על הרווחיות של החברות בענף. מוצרי הביטוח גם הופכים לגנריים וזולים יותר בעקבות לחץ מהמבטחים הישירים (ביטוח ישיר ו-AIG), מה שמצמצם את רווחיות החברות אף יותר.

סביבת הריבית האפסית והעליה בתוחלת החיים, המשפיעה בעיקר על פוליסות ביטוחי מנהלים ישנות בעלות מקדם מובטח ולא משתנה כמו בפנסיות החדשות, גם הן מכבידות על הצלחת החברות. המפקחת על הביטוח גם דורשת מהחברות להקצות הון גדול יותר כדי להיות מוגנות גם במקרי קיצון בהן ידרשו להפריש סכומים גדולים יותר למקרי ביטוח או פנסיה.

מנגד, עליית תוחלת החיים משמעותה גם תשלום פרמיות ביטוח בריאות וחיים לאורך שנים רבות יותר. המפקחת גם מחייבת את החברות להקצות יותר הון כדי לשמור על יציבותן הפיננסית גם במקרי קיצון בהם יגדלו ההפרשות שלהן למקרי ביטוח. הפיכת מוצרי הביטוח לגנריים וזולים יותר גם מרחיבה את החשיפה של הציבור אל עולם הביטוח, כך שהתמונה הכוללת דווקא נראית בריאה עבור החברות בענף. מבחינה תמחורית, חלק מהמניות נסחרות במחירים נוחים, כך שלדעתנו יש מקום להמשיך להחזיק בשיעור מוגבל במניות הענף.