מי שומר על ההשקעות שלנו?

בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה בשוק ההון האמריקאי הנקרא "אקטיביזם". מדובר במנהלי קרנות גידור גדולות אשר הופכים לבעלי עניין בחברה ציבורית עקב החזקת נתח משמעותי בחברה, כזה המספיק כדי להשפיע בצורה מהותית על החברה. כתוצאה מאותה החזקה, הקרנות ממנות דירקטורים מטעמן, מציעות שינויים באסטרטגיה העסקית של החברה, במדיניות חלוקת הדיבידנד, באופן תגמול המנהלים ועוד.

אחד המשקיעים האקטיביסטים הבולטים הוא המיליארדר קארל אייקן, העומד בראש קרן הגידור אייקן אנטרפרייז. אחד המהלכים האקטיביים האחרונים שלו היו באמצעות רכישת מניות של אפל בכ-3 מיליארד דולר, ולאחר הרכישה לחץ אייקן על ההנהלה לחלק דיבידנדים גבוהים יותר ולהגדיל את היקפי הרכישה העצמית של מניות החברה. השקעה אקטיבית נוספת שלו היתה באיביי, שממנה ביקש להפריד החוצה את פייפאל. אקטיביסט מפורסם נוסף הוא ביל אקמן, שעלה לכותרות בשנים האחרונות בעיקר בגלל פוזיציית שורט ענקית בחברת הרבלייף, נגדה הוא נלחם כבר מספר שנים בטענה שמדובר בפירמידה לא חוקית.

במקרים רבים, האקטיביסטים מתערבים בפעילות החברה בעיקר כדי "לעשות סיבוב" על המניה ולייצר תשואה עודפת למשקיעים שלהם בפרק זמן קצר. אבל מסתבר שזה עשוי להיות טוב גם לבעלי המניות בטווח הארוך יותר. במחקר שערך פרופסור לוסיאן בבצ'וק יחד עם פרופסורים נוספים, שבחנו כ-2,000 מקרים בהם רכשו קרנות גידור למעלה מ-5% ממניותיה של חברה ציבורית, הם מצאו כי מחירי המניות לא רק זינקו בטווח הקצר בעקבות התערבות הקרן בפעילות החברה, אלא שהתערבות הקרן גם שיפרה את הביצועים התפעוליים של החברה בטווח הארוך, מה שהוביל לעלייה במחיר מניותיה.

בארץ, האקטיביזם המתואר לעיל נמצא בחיתוליו, אבל הוא מתחיל לקרום עור וגידים. בהיעדר קרנות גידור גדולות ובשל הנטייה של החברות הציבוריות המקומיות לשמור בידיהן נתח משמעותי ממניות החברה, מי שלקח על עצמו את תפקיד האקטיביסט, אלו המשקיעים המוסדיים, וביניהם, מנהלי קופות הגמל והפנסיה הגדולים. לעזרתם באים תיקון 16 לחוק החברות, שקובע, בין השאר, כי אישור של עסקה עם בעל שליטה מחייב גם רוב מקרב בעלי מניות המיעוט, ותיקון 20, שדורש מחברה ציבורית למנות וועדת תגמול ייעודית שתקבע ותפקח על תנאי ההעסקה והשכר של נושאי המשרה בחברה.

רוח החקיקה, בליווי מעורבות רבה יותר מצד הגופים המוסדיים, מאפשרת לאותם גופים לגלות מעורבות רבה יותר בתהליכים המבוצעים בחברות הציבוריות בהן מושקעים כספי הציבור על ידי אותם גופים.

אנו סבורים שיש חשיבות רבה לכך שגופים מוסדיים, המייצגים כאמור את ציבור המשקיעים, יגלו מעורבות רבה יותר בנושאים הקשורים לממשל התאגידי בחברות הציבוריות, לרבות מעורבות בנושא הרכב הדירקטוריון ואף הצעת מינוי דירקטור מטעמם.

ואכן, בעת האחרונה אנו עדים למקרים בהם גופים מוסדיים הצליחו למנות דירקטור חיצוני מטעמם בדירקטוריונים של חברות ציבוריות. השאיפה היא שמהלך זה ישנה במעט את מאזן הכוחות בדירקטוריון מה שיסייע לשמור על האינטרסים של בעלי מניות המיעוט בחברה. כחלק מרה-הארגון שהתרחש לאחרונה בכלכלית ירושלים, גם אנחנו באלטשולר שחם היינו שותפים לאיתור ומינוי דירקטורים, ואלו הוצעו מתוך מטרה לסייע לחברה ולדירקטוריון במילוי תפקידו וכן למען שמירה על כללי ממשל תאגידי תקין ועל האינטרסים של בעלי מניות מיעוט בחברה.