ה-FOMO הגיע גם לשוק ההון: המשקיעים חוששים להחמיץ את אמזון או נטפליקס הבאות

FOMO, או 'חרדת החמצה', נחשבת לאחת המגיפות הגדולות של המאה העשרים ואחת. מדובר באותה תפיסה לפיה אחרים נהנים יותר, חייהם טובים יותר והתחושה שהם חווים חוויות משמעותיות יותר. לתופעה זו מתלוות תחושות קשות של קנאה, עצב ובמקרים מסוימים אפילו דיכאון. את התופעה הזו רבים מאיתנו חווים ברמה כזו או אחרת כשאנחנו משוטטים ברשתות החברתיות: פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק ועוד.

בחודשים האחרונים אותה חרדת ההחמצה שרווחת בעיקר בקרב משתמשי הרשתות החברתיות - הגיעה גם לשוקי ההון. חברות שמונפקות בשווי מנופח, טכנולוגיות שטרם יושמו במציאות וחברות 'חלום' שמגייסות כסף מבלי שהכניסו ולו דולר אחד לקופתן. ודוגמאות יש בשפע. רק בתחילת החודש שעבר הונפקו לציבור הרחב מניותיה של יצרנית טנדרים חשמליים מארה"ב, ריביאן אוטומוטיב (RIVN). מדובר בחברה ללא כל פעילות מסחרית עם אפס הכנסות, שהונפקה בשווי עתק של 70 מיליארד דולרים. כעבור יום מסחר אחד, ומבלי שמכרה עדיין אף רכב – נסק שווי החברה לסכום של כ-91 מיליארד דולרים. לשם ההשוואה – שווי השוק של יצרנית הרכב האמריקאית הוותיקה פורד, עומד היום על כ-80 מיליארד דולרים. גם סטארטאפים בתחילת הדרך נהנים היום מאמון המשקיעים בשלב מוקדם מאוד. כך למשל, חברת הסייבר הישראלית ויז של אסף רפפורט, המוכרת פלטפורמה של אבטחת ענן, נחשבת לאחת מהיוניקורנים הגדולים בעולם. כתשעה חודשים בלבד לאחר הקמתה עמד שוויה על כ-1.7 מיליארד דולרים, וכשנה וחצי מאז הוקמה עמד שוויה על כשישה מיליארד דולרים.

בשנים האחרונות ישנה עלייה משמעותית בחברות המונפקות בישראל ומחוצה לה, כאשר הרבה מהן זוכות לשוויים גבוהים מאוד כבר בהנפקה או מספר ימים אחריה. בארה"ב למשל, ב-2019 היו 195 הנפקות ראשוניות (IPO), ואילו ב-2020 קפץ המספר ל-407 חברות. ב-2021 נשבר שיא כל הזמנים שנקבע ב-1996, עם כמות עצומה של 953 הנפקות חדשות מתחילת השנה ועד אמצע נובמבר. מדובר בעלייה של כ-140% ביחס לכמות ההנפקות ב-2020 באותה תקופה. בישראל, מחודש ינואר ועד ספטמבר נרשמו בבורסה בת"א 94 הנפקות חדשות, רובן של חברות טכנולוגיה, קלינטק וביומד. ב-2020, לשם ההשוואה, הונפקו כ-30 חברות חדשות – מספר שנחשב אז לשיא, מאז 2007. עם זאת, במחצית הראשונה של שנת 2021, ישנן מספר לא מבוטל של חברות שבדוחותיהן מופיעה הערת עסק חי, וחלקן נמצאות במצב פיננסי בעייתי.

חשוב לומר שכמות ההנפקות הגדולה מתאפשרת בין היתר גם לאור טרנד הספאקים, שתפס תאוצה (בעיקר בארה"ב) בשיאו של משבר הקורונה. מדובר בחברות המכונות 'צ'ק פתוח', שאין להן פעילות מוגדרת או נכסים, אבל יש להן הרבה מאוד כסף. חברות אלה מבקשת להתמזג עם חברה פרטית בפרק זמן מוגדר ולצאת להנפקה. האפשרות הזו סוללת דרך מהירה לחברות המבקשות להנפיק עצמן, שכן מדובר בהליך זול ומהיר יותר ביחס להליך הרגיל של IPO.

הנתונים הללו מדברים בעד עצמם ומשקפים את ה'בהלה לזהב' שקיימת בקרב המשקיעים. החשש שהם לא יהיו שם כשאמזון או נטפליקס הבאה תונפק, גורם לרבים מהם לקנות מכל הבא ליד. מדובר למעשה במעגל קסמים שמזין את עצמו: הפחד מצד המשקיעים להחמיץ הנפקה שתספק להם רווח נאה, חברות שמגייסות בקלות סכומי עתק גם אם אין להן מוצר אמיתי, הכנסות או רווחים, ומדדי מניות ששוברים שיא אחר שיא. החברות המנפיקות מודעות להלך הרוח בשוק והן לוחצות פעמים רבות על אותן נקודות תורפה כדי להצליח לגייס יותר כסף. וישנם גורמים נוספים שמביאים לכך שכל מטאטא יורה: הריבית הנמוכה שספק אם תעלה בחודשים הקרובים על אף האינפלציה שמרימה ראש, וכן הסכומים האדירים שעדיין חונים בחשבונותיהם של אמריקאים רבים בזכות מענקי התמיכה שקיבלו בזמן משבר הקורונה – ומחפשים אחר הזדמנויות השקעה חדשות.

האם החגיגה תימשך? את זה כמובן רק הזמן יגיד. בינתיים, חשוב לשים לב גם לתמרורי האזהרה. השקעה בחברה מצריכה ידע בשוק ההון, יכולת לנתח את הדוחות הכספיים לעומק ולהבין מה אומרים המספרים. על אף האופטימיות ותחושת הכסף הקל, הסטטיסטיקה מראה אחרת. רוב החברות שמונפקות הרי לא יהיו אמזון הבאה, או נטפליקס הבאה. חדשנות משבשת, כזו שתוביל ליצירת שוק חדש תוך שיבוש השוק המסורתי, היא נדירה מאוד. רק מספר מצומצם של חברות מצליחות באמת לדחוק את הקטגוריה החדשה שלהן לדומיננטית ולדחוק את המסורתית. למעשה, על פי הלשכה לסטטיסטיקה תעסוקתית בארה"ב (BLS), שיעור הכישלון של סטארט אפים באופן כללי עומד על כ-90%. 21.5% מהסטארטאפים נכשלים בשנה הראשונה, 30% בשנה השנייה, כ-50% בשנה החמישית וכ-70% בשנה העשירית. לא כל חברה יכולה להצליח לחולל מהפכה אמיתית, ובמציאות הן עשויות להיכשל בכך, במוקדם או במאוחר. בסביבה עם היצע כל כך רחב, יש מקום לבחינה מעמיקה בניסיון למצוא ערך אמיתי.

גילוי נאות