האם ריבית שלילית באמת עוזרת לשווקים?

גם אחרי הדפסת טריליוני דולרים ברחבי העולם, האינפלציה עדיין לא הגיעה והצמיחה ברוב חלקי הגלובוס נמוכה יחסית. לאור זאת, הבנקים המרכזיים במדינות רבות החליטו לעלות מדרגה ולהפחית את הריבית אל מתחת לאפס. מקרה קיצוני הוא בשוודיה, שם הריבית כבר ירדה ל- 0.5%-. אבל לא מדובר רק על מדינות באירופה. לאחרונה גם ביפן העביר הבנק המרכזי את הריבית לטריטוריה שלילית. מספר אנליסטים אפילו התבטאו לגבי האפשרות של ריבית שלילית בישראל.

על פניו, המטרה של ריבית נמוכה ברורה - לדחוף את הבנקים לחלק עוד הלוואות יחד עם שימור סביבת הריבית הנמוכה שתאפשר לחברות לקבל את אותן הלוואות בזול. כאשר הריבית נעשית שלילית, זה אמור להגדיל את המוטיבציה של הבנקים לתת הלוואות ושל העסקים והפרטיים לקחת אותן ולצרוך אותם (כי על מזומנים שישבו בעו"ש הם ישלמו ריבית). התוצאה צריכה להיות גידול הן בצמיחה שמגיעה מצריכה הפנימית והן משיפור כושר התחרות בעולם בשל היחלשות המטבע של אותה מדינה. אבל, פיחות המטבע שמחזק את היצוא מגיע על חשבון החלשת כוח הקניה של האזרחים באותה מדינה.

בעבר הצמיחה הייתה נוצרת בין השאר כתוצאה מהגידול הטבעי באוכלוסייה. אבל לאחרונה התרחבה תופעת הקיטון בילודה אצל מדינות רבות בעולם, הן מערביות וגם במדינות מתפתחות. בישראל לדוגמא, אנו עדיין רואים ממוצע של כ- 2.7 ילדים למשפחה, אבל באירופה יש לא מעט מדינות בהן לרוב המשפחות אין יותר מילד בודד. כדי בכל זאת לייצר צמיחה, ההנהגות הכלכליות באותן מדינות יכולות לעשות את זה על ידי חיזוק הכושר התחרותי שלהן בעולם, כלומר על ידי חיזוק היצואנים באמצעות פיחות המטבע.

כדי לחזק את היצואנים המדינה שואפת להחליש את המטבע שלה. כך, הם יקבלו תמורה גבוהה יותר על המוצרים והשירותים שהם נותנים במט"ח בהשוואה להוצאות שלהם במטבע המקומי. כיום, הכלי המרכזי לפיחות המטבע נעשה באמצעות הורדת ריבית, וכאמור נגידים רבים ברחבי העולם משתמשים בו בשנים האחרונות. לאחר שנפרץ מחסום ריבית האפס, הרצון להמשיך בפיחות דוחף את הבנקים המרכזיים לייצר פיחות גם על חשבון הורדת הריבית לטריטוריה שלילית. עדיין, האובססיה של הנגידים בעולם לייצור צמיחה ואינפלציה בתחום יעד של 1%-3% כה גדולה, כך שהם מוכנים להקריב את כושר הקניה של אזרחי המדינה כדי לעמוד ביעדים אלו.

ריבית שלילית מביאה איתה בעיות נוספות ,למשל, היא עלולה לייצר בועת אשראי. הסיבה לכך היא שהריבית השלילית דוחפת את החברות ללוות בהיקפים גדולים, כך שאם הריבית תעלה בהמשך או שתהיה התאוששות כלכלית איטית מידי, הן יתקשו להחזיר את החובות שלקחו. גם לשוק המניות הריבית השלילית כנראה לא תורמת. על פניו, ריבית שלילית אמורה דווקא לתת רוח גבית למחירי המניות – היא דוחפת את המשקיעים להשקיע את המזומנים בנכסי סיכון, ובהיעדר אטרקטיביות באפיק האג"חי, הם אמורים לזרום למניות. אבל, התוצאות בפועל מראות שבמקומות בהם הונהגה ריבית שלילית היא דווקא הובילה בטווח הקצר לירידות בשוק המניות. יכול להיות שצעד של הפחתת הריבית לטריטוריה שלילית מצטיירת בעיני המשקיעים כסימן לפאניקה של הבנקים המרכזיים, שלא מצליחים להתמודד עם ריבוי הבעיות הכלכליות. המשמעות היא שהריבית השלילית השיגה בדיוק תוצאה הפוכה ממה שרצו הבנקים המרכזיים.

הורדת הריבית מתחת לאפס באירופה גם מקשה על הפד האמריקני ליישם את אסטרטגיית העלאת הריבית בארה"ב. בנאומה האחרון אמרה ג'נט יילן, נגידת הפד, כי הסיכוי להמשך העלאות הריבית במדינה הולך ופוחת. היא אף הוסיפה ואמרה כי ריבית שלילית היא פיתרון טוב להתמודד עם האטה כלכלית ואינפלציה נמוכה. המשקיעים פירשו את דבריה כאילו יש סיכוי שגם בארה"ב תשוב הריבית לרדת, הם לחצו את שוקי המניות למטה ורצו לעבר מקלט האג"ח הממשלתי. נכון שהמשבר בשוק האנרגיה מעיב על התוצאות של חלק מהחברות בארה"ב, אבל הנתונים הכלכליים מראים תמונה אחרת וממשיכים להיות טובים. שוק הדיור יציב, שוק התעסוקה חזק, ואפילו אינפלציית הליבה (האינפלציה בניכוי השינוי במחירי המזון והאנרגיה התנודתיים) עלתה יפה בשנה האחרונה. זאת הוכחה שאפשר להחזיר את הצמיחה הכלכלית ואת האינפלציה לתחום היעד גם מבלי להוריד את הריבית מתחת לאפס.

גם בגוש היורו, עוד לפני עידן הריביות השליליות, ראינו ברבעון הרביעי צמיחה של התוצר ב-0.3% ביחס לרבעון השלישי, ובשיעור של 1.5% בשנת 2015 כולה (אחרי צמיחה של 0.9% ב-2014). הצמיחה החזויה לתמ"ג בגוש עומדת על כ- 1.7% ב- 2016. לדעתנו, בסביבה כלכלית כזו אין הכרח להשתמש ב"נשק יום הדין" של ריבית שלילית. אפשר להמשיך עוד תקופה מסוימת בהרחבה הכמותית שמבצע הבנק המרכזי בגוש עד שההתאוששות תהיה חזקה דיה, וזאת מבלי לייצר בעיות ובועות נוספות בעקבות שימוש בכלי הריבית השלילית. ההתאוששות תיקח זמן, אבל היא תגיע במוקדם או במאוחר.