הדרך ההודית לנצח את ההון השחור

אף אחד לא אוהב לשלם מסים, במיוחד כאשר שיעור המס גבוה. לכן, אזרחים וחברות כאחד עושים מאמצים רבים כדי להפחית את היקף המס שהם משלמים, ומן הצד השני רשויות המס במדינות העולם משקיעות מאמצים ומשאבים כבירים על מנת להקטין את היקפי העלמות המס. ארצות הברית היא נושאת הדגל והחלוצה בכל הקשור למלחמה במעלימי מס. השיטה בה פועלת ארצות הברית לעניין זה, היא על ידי חיוב כל האזרחים האמריקנים להגיש דוח שנתי על הכנסותיהם, לדווח על חשבונות בנק זרים המנוהלים מחוץ לארצות הברית, לשלם מס עיזבון ומס בגין מתנות שקיבלו.

אבל בעוד שבארצות הברית קיימים כבר היום כללים ברורים, במדינות רבות אחרות המלחמה ב"הון השחור" - אותו כסף בגינו לא משולמים מסים, עדיין בחיתולים. בישראל למשל, רשות המסים הפעילה בשנים האחרונות הליך המכונה "גילוי מרצון", שבמסגרתו יכולים אזרחים להסדיר את חובות המס שלהם תוך שהם נהנים מחסינות פלילית. הליך דומה הופעל גם במדינות נוספות ברחבי העולם המערבי.

לאחרונה, עלתה המלחמה בהון השחור מדרגה, כאשר ממשלת הודו הודיעה על ביטול שטרות של 500 ו-1,000 רופי (מקבילים לשטרות של 25 ו-50 שקלים בישראל), שהם השטרות הנפוצים ביותר. הממשלה אף הרחיקה לכת והודיעה כי ניתן יהיה להיפטר מהשטרות הישנים רק עד סוף השנה הנוכחית. בכלכלה ההודית, המונעת על ידי כסף מזומן ובה מעטים בלבד משתמשים בחשבונות בנק, מדובר בלא פחות ממהפכה.

לפי ההערכות, גודלה של הכלכלה "השחורה" של הודו נאמד בכ-20% מהתמ"ג של המדינה. כעת, כל מי שמחזיק בשטרות שיבוטלו , יוכל להחליף אותם בשטרות החדשים רק דרך הבנקים. כך, הוא יציף למעשה את חייו הפיננסים אל מעל לרדאר של רשויות המס ההודיות. כמובן שלהמרת הכסף יש מחיר, והממשלה ההודית מתייחסת אליה כאל הודאה בהעלמת מס וגובה עליה עמלה של 20%.

הדד-ליין הקצר שניתן לאזרחים להחליף את השטרות הישנים בחדשים הכניס ללחץ מיליוני הודים וכספומטים רבים במדינה קרסו. אבל למרות תופעות הלוואי קצרות הטווח ופגיעה מסוימת בשכבות החלשות, אפשר להעריך שלצעד הזה יהיו השלכות מועילות בטווח הארוך. לא רק במלחמה בהון השחור, אלא גם במעבר של יותר אזרחים לשימוש בתשלומים דיגיטליים, כרטיסי אשראי ותשלומים מקוונים. כיום, רק כ-25 מיליון מתוך מיליארד אזרחי הודו משתמשים בכרטיסי אשראי, וכעת המספר הזה צפוי ללכת ולגדול במהירות גדולה יותר.

הפעילות הגלובאלית של פרטיים וחברות ורמת התחכום כדי להקטין את היקף המס שהם משלמים הולך ומתגבר בשנים האחרונות. לכן, סביר להניח שצעדים כמו אלו שנקטה ממשלת הודו ייושמו גם במקומות נוספים בעולם. הם אולי לא יהיו אגרסיביים כל כך כמו בהודו, אבל זה יקרה במוקדם או במאוחר. מובן שהצעדים האלו לא יעלימו לגמרי את ההון השחור, אבל הפרצות בתחום ילכו וייסגרו הן במישור המשפטי והן במישור האופרטיבי, כך שלהערכתנו נראה בשנים הקרובות ירידה בהון השחור ועלייה בהיקף גביית המסים ברחבי העולם.

ממשלות שינקטו בצעדים כאלו ייהנו כמובן מגידול בהכנסות ממסים ויוכלו להשתמש בכספים להשקעות פנים או להקטנת החוב הלאומי. מבחינתם של העסקים עצמם, הגברת השימוש באמצעים דיגיטליים צפויה להיטיב עם עסקים שכבר גובים תשלום באמצעים אלו, ומנגד לפגוע בעסקים המתבססים על תשלום במזומן, שיאלצו להעלות מחירים כדי לגלם את עלויות המיסוי והעמלות שייווצרו להם.