ההאטה בהייטק כבר כאן: אופציות מאבדות שווי וגיוסי עובדים נעצרים

בשלוש השנים האחרונות, ובעיקר מאז פרוץ מגפת הקורונה, אפשר לראות מספר הולך ועולה של חברות אשר בוחרות לצאת להנפקה ראשונה בבורסה ולהפוך ציבוריות. חלק מן החברות בוחרות לעשות זאת בדרך המסורתית באמצעות הנפקה ראשונה – IPO, וחלק מהחברות עושות זאת באמצעות ספאק – דרך שהפכה פופולארית במיוחד בשנתיים האחרונות. הנפקה באמצעות ספאק היא דרך מזורזת ופשוטה יותר עבור חברה להנפיק את המניות שלה לציבור. ספאק היא חברה חדשה שאין לה פעילות ואין לה נכסים, אבל יש לה הרבה מאוד כסף, המבקשת להתמזג עם חברה פרטית אחרת בפרק זמן מוגדר. בכך סולל הספאק דרך מהירה עבור החברה המתמזגת להנפקה, מבלי שיהיה צורך בהליך הרגיל, שהוא בדרך כלל ארוך ויקר יותר. בדרך זו בחרו גם לא מעט חברות ישראליות שהונפקו, בעיקר בשנה וחצי האחרונות.

תחושת העושר גדלה בשנים האחרונות

במסגרת ההנפקות מקבלים לעיתים קרובות עובדי החברה אופציות או מניות, שהם יכולים לממש ושווין עולה עם עליית שווי החברה. עד לפני מספר חודשים חברות רבות שהונפקו נהנו משווי גבוה (יש שיאמרו גבוה מדי) אשר עבר הלאה גם לעובדים - שנהנו ממכפיל שכר הולך ועולה. חלק מן העובדים אף הצליחו לממש את האופציות שלהם בשווי גבוה. תהליך זה יצר אווירה כללית של תחושת עושר עולה. תחושת העושר באה לידי ביטוי בצריכה מוגברת, באפשרות לשלם שכר דירה גבוה יותר, ברכישה מואצת של דירות, שדרוג הרכב ועוד. חשוב לציין שתופעה זו באה לידי ביטוי בעיקר בקרב בעובדי דרג הביניים, שנהנו משינוי בהכנסתם הפנויה.

מנגד, יש לא מעט עובדים שקיבלו אופציות ולא הספיקו לממש אותן. חלק משום שחיכו לעליית שווי נוספת, וחלק מטעמים טכניים והגבלות מסוימות שלא אפשרו להן לממש עד כה. כעת, עם עליית הריבית בעקבות עליית האינפלציה, ושוק המניות שנמצא במומנטום שלילי כבר תקופה לא קצרה – חלק מן האופציות והמניות ירדו בצורה משמעותית, חלקן אף מתחת לשווי המימוש כך שלמעשה אינן שוות דבר. סיטואציה זו יצרה לחץ מסוים בקרב עובדים רבים, שאיבדו בתוך מספר שבועות נכס שחשבו שהוא בידם, בעיקר כאלה שלקחו על עצמם התחייבויות מסוימות כמו הלוואה או משכנתה. במקביל, התגברה תחושת אי הוודאות ועלו גם לא מעט תהיות באשר להמשכיות החברות והיכולת שלהן להיות רווחיות בעתיד. גם בישראל, תחושת העושר של עובדים רבים (בעיקר במגזר ההייטק) הצטמצמה או נעלמה בחודשים האחרונים. זאת לאור ירידת שווי של לא מעט חברות לאחר שיצאו להנפקה בבורסה בארה"ב.

שמירה על קופת המזומנים

תהליך זה יוצר גם לחץ מסוים בהנהלת החברות השונות, ודרישה מצד עובדים להעלאת שכר כפיצוי על אובדן האופציות. חלק מן ההנהלות גם עוסקות רבות בשאלה כיצד לשמר עובדים וכיצד לגייס עובדים חדשים כשקלף האופציות נראה שלא רלוונטי. במקביל, החברות הללו צריכות לשמור על קופת המזומנים שלהן יציבה בתקופה זו, ולעיתים נדרשות למהלכי פיטורים או הפסקת גיוסים על מנת לגרום לכך לקרות. חברות שמודיעות על עצירת גיוסי עובדים או פיטורים, מעבירות מסר גם לעובדים הקיימים בדבר חוסר יציבות והם עלולים לחשוש שהם הבאים בתור.

מבחינת המשקיעים, כך או כך מדובר בתקופה מאתגרת במיוחד. ראשית, במידה ובעלי החברה מחליטים להנפיק אופציות נוספות, אזי בעלי המניות הנוכחיים מדוללים ולכן נפגעים. שנית, במקרה שהחברה נוקטת באסטרטגיה של שימור עובדים – סביר שההוצאות שלה על שכר עולות גם כן, באופן שבא על חשבון הרווחיות. החברות עצמן פועלות ביתר שאת על מנת להוכיח שהן בעלות פעילות מניבה אשר יהיו פירות בצידה, בעיקר על מנת להמשיך לשמור על אמון המשקיעים. זאת לאור העובדה שמשקיעים רבים מחשבים מסלול מחדש ובוחרים להתמקד בחברות הרווחיות והיציבות ביותר.

מה לגבי החברות הגדולות ביותר? לחברות הללו יש הרבה יותר אמצעים ולכן הן גם יכולת להרוויח ממצבים של נדידת עובדים. הן מציעות, בין היתר, ביטחון תעסוקתי גבוה יותר ולעיתים נהנות מיתרון על פני חברות קטנות במצבור המזומנים שלהן. עם זאת, עניין זה אינו גורף ויש גם חברות טכנולוגיה גדולות, אפילו הגדולות ביותר – שחוות האטה מסוימת בהכנסות ועוצרות גיוסי עובדים כדוגמת מטא (לשעבר פייסבוק) ונטפליקס, שהודיעה לאחרונה על פיטורים נרחבים של עובדים בשל קשיים שהיא חווה.

התהליך שמתרחש לנגד עינינו הוא כנראה תהליך בריא וטבעי, שבסופו רגיעה באינפלציה ובשכר העובדים. בנוסף, אפשר לראות כבר היום חזרה לשווי ריאלי יותר בקרב חברות רבות, ופחות מקרים בהם חברות מקבלות שווי על בסיס חלום ומבלי שייצרו כלל רווח. בעולם של ריבית עולה ונזילות שהולכת ומצטמצמת, נראה כי משקיעים כבר פחות נכונים לפתוח את הכיס כמו בעבר. הרדיפה אחר התשואה כפי שהייתה בעולם הריבית האפסית ככל הנראה תחווה בלימה מסוימת. כאמור, תהליך זה עשוי להביא בסופו של דבר להאטה הפעילות הכלכלית במשק, להוריד שווי של חברות למחירים ריאליים ובסופו של דבר מדובר בסייקל הכלכלי הטבעי והבריא ששוק ההון והכלכלה חווים אחת למספר שנים.

גילוי נאות