סוף עידן ריבית אפס?

מדוע הפד לא העלה את הריבית?

בעבר, הסביר הפד ששיפור בנתוני האבטלה ובהתחלות הבניה יהיו האינדיקציות העיקריות לכך שהכלכלה האמריקנית הבריאה ושהגיעה העת להעלות את הריבית. בפועל, התנאים האלו כבר הבשילו אבל הריבית עדיין לא עלתה. הסיבה היא שההתאוששות הכלכלית מאוד שברירית ומלווה בהאטה חמורה בכלכלה הסינית ובקריסת מחירי הסחורות, מה שיוצר סביבה אנטי אינפלציונית. במצב שכזה אני יכול להבין את התלבטות הפד. המטרה שלו, זה למצוא את הזמן האופטימאלי להתחיל בהעלאת הריבית מבלי לגרום להשפעות לוואי חמורות.

מה ההשלכות של אי העלאת ריבית על המניות?

הסכנה העיקרית היא הפגיעה באמינות של הפד וניהול הציפיות בשווקים. מצד אחד, הפד הצהיר בצורה חד-משמעית שהכלכלה האמריקנית בשלה לעבור למתווה של העלאת ריבית, אבל בפועל, לפחות בינתיים, הוא לא ביצע את העלאת הריבית הראשונה. הססנות הפד הגדילה את אי הוודאות בנוגע למצבה האמיתי של הכלכלה האמריקנית, וגרמה למגמה שלילית מאוד בשווקי המניות. המלכוד הוא שהפד כבר די התחייב בעניין הזה, ולכן הוא כנראה יאלץ להעלות את הריבית עוד השנה אחרת הפגיעה באמינות שלו והחשש בשווקים עוד יחמירו.

מי יהיו המרוויחות ומי המפסידות מהעלאת הריבית?

העלאת ריבית חד- פעמית של כמה עשיריות האחוז לא משנה את התנאים הכלכליים עבור החברות, אלה זו החלטה יותר הצהרתית. ככל שחברי הבנק המרכזי, יעברו למתווה מתמשך של העלאות ריבית, מובן כי צרכניות האשראי הגדולות יסבלו מהעניין. למשל, חברות נדל"ן מניב או חברות תשתיות לדוגמא, הן חברות שנזקקות למימון בהיקפים גדולים והעלאת ריבית מהירה תייקר את עלויות המימון שלהן ותקטין להן את הרווחיות. מנגד, חברות פיננסיות, כמו בנקים ונותני אשראי אחרים שיצליחו להגדיל את מרווח האשראי שלהן, יהיו המרוויחות הגדולות מהעניין.