מה ששלכם - שלכם: כך תדעו מה מגיע לכם בעת עזיבת מקום עבודה

עזיבת מקום עבודה או פיטורים הם צומת משמעותי, שמחייבים את העובד.ת בחישוב מסלול מחדש להמשך ההתנהלות הכלכלית והחיסכון לפנסיה, גם כשמדובר בעובדים צעירים. בעת סיום ההעסקה משחרר המעביד את כספי הפיצויים שהפקיד לטובת העובד, והם מיועדים לשמש אותו בבוא העת לפרישה. ההפקדות עצמן נצברות באמצעות מכשירי חיסכון פנסיוני כמו קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים.

מה אומר חוק פיצויי פיטורין?

ככלל, במקרה של פיטורים, הגעה לגיל פרישה או התפטרות בנסיבות מסוימות כמו הרעה בתנאי ההעסקה (שדינם כפיטורים) – החוק קובע שהמעסיק מחויב לשלם פיצויים בגובה השכר האחרון כפול שנות הוותק. לצורך זה, מעסיקים מפקידים סכום חודשי בגובה 8.33% משכר העובד, כך שבסוף כל שנה מצטבר בקופה סכום השווה לשכרו החודשי.

ישנם מצבים שבהם המעסיק נדרש לשלם לעובד שמפוטר יותר מהסכום שנצבר בקופה, במה שמכונה "השלמת חוב ותק". השלמה כזו נדרשת, למשל, אם שכרו של העובד עלה לאורך שנות העסקתו, או בעקבות תשואה שלילית בחיסכון הפנסיוני.

ואולם, על פי החוק, אם העובד מתפטר ועוזב את מקום העבודה בנסיבות שלא מזכות בפיצויים, כמו למשל, מעבר למקום עבודה אחר – המעסיק אינו מחויב לשלם לו את כספי הפיצויים.

מה זה סעיף 14?

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים נועד לטפל במצבים שבהם עובד מתפטר מיוזמתו ולא זכאי לכאורה לקבל את כספי הפיצויים, וכן במצבים בהם המעסיק מחויב בהשלמה של כספי הפיצויים. חשוב לדעת, שגם כאשר העובד מתפטר מיוזמתו, מגיעים לו כספי הפיצויים שהופקדו עבורו בחיסכון הפנסיוני – אלא אם הוסכם אחרת בין המעסיק לעובד.

סעיף זה, שהיה קיים בחוק אך היה רלוונטי רק למצבים מסוימים, הוחל על כלל המעסיקים במשק בשנת 2008, במסגרת צו הרחבה לחוק פנסיה חובה. אז נקבע שהמעסיק מחויב להפקיד לעובד בכל חודש שיעור של 6% מהשכר עבור פיצויי פיטורים, ולא 8.33%.

המשמעות היא שבמקרה של פיטורים מצד המעסיק, הוא יהיה חייב להשלים לעובד במועד סיום ההעסקה פיצויי פיטורים מלאים, כלומר אותם 6% שהפריש לאורך השנים, בתוספת הפרש של 2.33%. אותם 2.33% יחושבו מהשכר האחרון כפול הוותק – כלומר, אם היו עליות שכר לאורך תקופת העבודה הן יילקחו בחשבון בהפרש זה. זאת לעומת ה-6% שהופקדו בחיסכון הפנסיוני - עליהן לא חלה השלמת ותק.

במקרה של התפטרות שלא מזכה בפיצויים, המצב שונה. מכיוון שהמעסיק מפקיד 6% ולא 8.33%, נצבר בקופה סכום המהווה 72% בלבד מגובה הפיצויים. לכן, עובד שמתפטר יכול לקחת איתו רק את הסכום שנצבר בקופה, אך מצד שני הוא יוכל ליהנות מהכספים שהופקדו עבורו בתקופת העבודה וישמשו אותו בעתיד. המעסיק, מצידו, לא מחויב להשלים את ההפרש.

צו ההרחבה מאפשר למעסיק להפקיד לעובד כספי פיצויים בגובה 8.33% ולהחיל את סעיף 14 על כל שיעור ההפקדה. במקרה שהמעסיק בוחר לעשות זאת הוא נדרש להודיע על כך

בכתב לעובד ולקופה המנהלת.

לבחור עצמאית את מסלול ההשקעה בפנסיה

כספי פיצויים המופקדים עבור העובד משויכים למסלול השקעה ברירת המחדל של החיסכון הפנסיוני, כחלק מהמודל תלוי הגיל המכונה גם "המודל הצ'יליאני". במידה שהעובד מעוניין לעבור למסלול אחר, הוא נדרש לקבל לכך את אישור המעסיק, שכן הוא זה שנוטל על עצמו סיכון במקרה זה.

הדבר נכון גם למעבר למסלול מניות המאופיין ברמת סיכון גבוהה יותר, שבו, במקרה של תשואות שליליות, המעסיק יידרש לבצע השלמה – וגם למסלול סולידי שמאופיין ברמת סיכון נמוכה יותר. במקרה כזה ייתכן שהתשואה לאורך השנים לא תפצה על עליית השכר, וגם אז המעסיק יידרש להשלמת סכום גבוה.

אלא שאם העובד חתום על סעיף 14, הוא לא זקוק להסכמת המעסיק לצורך מעבר למסלול פנסיה אחר, כיוון שבכל מקרה בעת עזיבת מקום העבודה הוא יקבל רק את הכספים שייצברו בקופה עד לאותו הזמן, ולכן הוא נוטל את הסיכון על עצמו.

איך אפשר לדעת האם אני חתום על סעיף 14?

סעיף 14 חל על כל המעסיקים שמפקידים לפנסיה חובה החל מצו ההרחבה ב-2008, ולכן באופן אוטומטי, כל עובד שכיר זכאי לפיצויים גם במקרה של התפטרות - כלומר לפחות בשיעור 72% מהפיצויים שנצברו. כדי לדעת אם אתם חתומים על הסעיף עבור כל שיעור ההפקדה, כלומר זכאים לכל סכום הפיצויים בכל מקרה – עליכם לבדוק מה שיעור הפיצויים בהסכם העבודה.

להצטרפות לקרן הפנסיה של אלטשולר שחם>>