האם יצרניות הבירה הן אי של יציבות בתקופות של אי ודאות?

האגדה מספרת שהבירה נולדה ממש בטעות. שבטים פרה-היסטוריים גילו שדגנים ומים שנשארו בחוץ, תססו "התקלקלו" והפכו לאחד המשקאות הנפוצים בקרב האנושות. זה אגב, היה עוד לפני שהם גילו כיצד מכינים לחם. אלפי שנים לפני הספירה נכתבו מתכונים לבירה על גבי חלקי חרס, ולמעשה בתקופה זו כבר יוצרו כמה וכמה סוגים של מתכוני בירה. לאט לאט מחלחלת הבירה לקדמונים ומשם השאר הוא היסטוריה.

ענף המאופיין ביתרון לגודל

ובחזרה להווה. מגפת הקורונה שפרצה אי שם ב-2020 לימדה את כולנו שקורונה היא ממש לא רק בירה. אבל לאותה מגפה הייתה השפעה משמעותית על צריכת הבירה בעולם (ולאו דווקא מהמותג הידוע). הסגרים הפתאומיים והמגבלות הנוקשות שהוטלו על מיליוני תושבים בעולם למשך חודשים ארוכים, כללו בין היתר גם שיתוק מוחלט של תעשיית התרבות והספורט, הברים והבילויים. שינויים אלה השפיעו, בין היתר, גם על סקטור הבירות – שכן באירועים אלה הוא נצרך בכמויות גדולות. יחד עם זאת, הרווחיות של צריכת בירה מחוץ לבית גבוהה יותר ביחס לצריכה ביתית.

ענף הבירה שייך לסקטור הצריכה הבסיסית - אשר נחשב לדפנסיבי וכזה המתפקד בצורה טובה יותר במצבים של האטה כלכלית או מיתון, כמו מוצרי היגיינה, מזון לתינוקות, מוצרי מזון בסיסיים וכדומה. אלו מוצרים שאנחנו כצרכנים נמשיך לקנות בכמות דומה גם בתקופות של מיתון וגם בתקופות של גאות בשווקים. סקטור הבירה נחשב לתחום לוקאלי, אך כזה המאופיין ביתרון לגודל, ולכן אפשר לראות לא מעט חברות אשר מבצעות באופן תכוף רכישה של חברות קטנות.

שינוי במחיר כמעט ולא משפיע על הכמות המבוקשת

החברות הפועלות בענף הבירה מציגות בדרך כלל צמיחה בשיעור חד ספרתי בינוני, של בין 3% ל-6% בשנה. בשיא מגפת הקורונה, צרכנים עברו לקנות את המשקה הפופולארי במכולת ובסופרמרקט. הביקוש לבירה נחשב לקשיח יחסית - כלומר שינוי במחיר לא ישפיע משמעותית על הכמות המבוקשת - אולי לנוכח העובדה שההוצאה האישית על בירה נאמדת בפחות מ-1% בקרב משקי הבית.

אם נסתכל על השווקים השונים, הרי שבאירופה שוק הבירות נראה רווי יותר, והדגש בו הוא על שיפור במרווחים, התייעלות ודגש על רווחיות ושמירה על נתח שוק. בארה"ב לא מדובר על שוק צומח, בין היתר לאור טרנד הבריאות שתופס תאוצה. מנגד, בשווקים מתפתחים קיים פוטנציאל משמעותי לחברות הפועלות בתחום, שכן צריכת בירה ומשקאות קלים בקרב אוכלוסיות אלה נמצאת דווקא בעלייה – בניגוד למגמה שמאפיינת את המדינות המפותחות.

בשורה התחתונה, יצרניות הבירה ברובן הן חברות הנחשבות לדפנסיביות, כאלה שנוטות ליציבות ושמירה על ערך התיק גם בתקופות שבהן התנודתיות גבוהה ומייצרות תזרים קבוע לאורך זמן. רוב החברות בתחום מחלקות דיבידנד, ולכן עשויות להוות אי של יציבות בתקופות שבהן אי הוודאות עולה. רוב החברות אינן ממונפות ובעלות פעילות שיוצרת תזרים אמיתי. בעת הנוכחית נראה כי הן מציגות יחס סיכוי-סיכון מעניין ונסחרות במכפילים לא גבוהים יחסית.