תרבות האקזיטים - מדוע לא קמות ענקיות ישראליות חדשות?

מאז טבע וצ'ק פוינט לא קמה חברה ישראלית שהפכה למובילה עולמית. מדוע חלק מהחברות המקומיות מעדיפות להירכש ולא לממש את מלוא הפוטנציאל שלהן בכוחות עצמן?

הפטנטים של חלק מהחברות המקומיות מוכרים בכל העולם. המוח הישראלי המציא את הדיסק-און-קי, את תוכנת הניווט של ווייז, את הדפוס הדיגיטלי, את גלולת המצלמה של גיוון אימג'ינג שיכולה לשוטט במעי הגס ועוד. ההמצאות הישראליות ידועות גם בתחומים שאינם טכנולוגיים. למשל הטפטפות להשקיה של נטפים, הדלקן לרכב, ולמרבה ההפתעה גם את דוד השמש המציאו ישראלים משלנו. למרות החכמה והיצירתיות, עד היום הצליחו רק מעט מאוד חברות מקומיות להגיע למעמד של מובילה עולמית על בסיס הרעיונות והמוצרים שלהן.

טבע, שחווה קשיים בשנים האחרונות, היא אחת מההצלחות הישראליות הגדולות בכל הזמנים. גם מומחית אבטחת המידע צ'ק פוינט היא סיפור הצלחה שהביא אותה לשלישייה הראשונה בעולם בתחומה, וכך גם נייס ואמדוקס הצליחו לשמור על עצמאותן ולהגיע למעמד של מובילות עולמיות. חברה נוספת שהפכה בכוחות עצמה למובילה עולמית בתחום ייצור כלי חיתוך ממתכת היא ישקר, שנוסדה על ידי סטף ורטהיימר, אולם היא נרכשה על ידי ענקית ההשקעות האמריקנית ברקשייר הת'וויי של וורן באפט. כך קרה גם לווייז, שנרכשה על ידי גוגל, ולמובילאיי שנרכשה על ידי אינטל, ולאחרונה גם ליצרנית תמציות הטעם והריח פרוטרום וככל הנראה גם ליצרנית הבדים הלא-ארוגים אבגול, שצפויה להימכר בשווי של 1.2-1.4 מיליארד דולר לחברה הודית.

מבט בדירוג 2,000 החברות הציבוריות הגדולות בעולם מחזק את הטענה שחברות ישראליות מתקשות להגיע למעמד של מובילות עולמיות. ב-2017 היו רק 9 חברות ישראליות שנכנסו לדירוג. מתוכן, רק שתיים הן מובילות עולמיות - טבע וצ'ק פוינט. השאר הם ארבעת הבנקים הגדולים וחברות השקעות שעסקיהן מקומיים בלבד. מדוע החברות הישראליות לא מצליחות להוביל את העולם?

אחת הסיבות להיעדרות של חברות ישראליות מהרשימה היא, שמוח חריף שממציא פטנטים זה דבר חשוב, אבל צריך עוד גורמים כדי להיהפך לחברה מובילה. אחד מהם זה מימון. בדרך כלל כדי להצליח בגדול צריך להשקיע הרבה כסף במחקר ופיתוח. בהמשך, אחרי שהוכחת שהמוצרים שלך עובדים וקיבלת את האישורים הרגולטורים הנדרשים מהרשויות השונות, צריך להקים מערך ייצור, פריסת שיווק רחבה ויכולת שילוח לכל חלקי העולם. הדברים האלו עולים כסף. הרבה כסף.

 יש מספר דרכים לגייס את המימון הנדרש. אחת מהן היא על ידי הכנסת שותפים. לעיתים, חברות מעדיפות  להכניס שותף אטרקטיבי מהתחום בו פועלת החברה בגלל הערך המוסף שהוא יכול לתת לה וגם בגלל התמחור הנדיב יותר שיכול להיווצר בשל כך. היות ובישראל אין מגוון שותפים אסטרטגים רלוונטיים לחלק גדול מהחברות, טבעי ששיתופי פעולה כאלו יהיו  בעיקר עם חברות זרות. שותפים שהינם חברות גדולות לא יסתפקו בדרך כלל באחזקת מיעוט בחברה ויעדיפו לקבל בה שליטה, מה שיהפוך אותה לחברה זרה.

ייתכן שלהיות חברה מובילה זה פחות בדנ"א של היזמים והמשקיעים הישראלים, שרבים מהם התחנכו על תרבות האקזיטים. כנראה שרובם מעדיפים לממש את ההחזקה במחיר אטרקטיבי, כשמגיעה הזדמנות לכך, על פני השקעה וקשיים של שנים הכרוכים בבניית חברה מצליחה.

החדשות הטובות הן, שלחברות הישראליות המבטיחות ככל הנראה יימצא קונה שיהיה לו את המימון למקסם את הפעילות שלהן, והבעלים והמשקיעים יצאו עם סכום כסף נחמד לאחר האקזיט. סביר שהכסף הזה יתגלגל שוב להשקעות בחברות צעירות חדשות וימשיך להניע את גלגלי הסטארט-אפ של המדינה - וזה טוב לכלכלה המקומית.