השמש העולה: אחרי 30 שנים של קיפאון כלכלי, יפן מתחילה להציג סימני התאוששות

עברו למעלה מ-30 שנים מאז שמדד הניקיי 225 היפני נסחר סביב רף ה-30,000 נקודות, וממש לאחרונה הוא הגיע שוב בחזרה לרף שלא נחצה מאז שנת 1990. כבר שלושה עשורים שהמשק היפני מלקק את פצעי פיצוץ בועת הנדל"ן שהתרחש בסוף שנות ה-80, אירוע שכלל עליית מחירים בקצב אסטרונומי, צריכה מופרזת ושוק ההון שהרקיע שחקים ולבסוף נפל בחדות ברגע אחד. לאחר התפוצצות הבועה, חוו היפנים משבר של עשרות שנים עם תופעות של קיפאון ממושך בצמיחה ודפלציה, ולמעשה רק היום ניתן להבחין בניצנים של אופטימיות.

יפן עברה כברת דרך ארוכה לאורך שלושת העשורים האחרונים: הבנקים הצליחו להיחלץ מהסחרור ומהפגיעה שספגו בעקבות קריסת שוק הנדל"ן רק בשנת 2002, ואילו ב-2013 יצא ראש הממשלה, שינזו אבה, עם תכנית להתנעה מחודשת של הכלכלה אשר כונתה 'אבנומיקס' (מלשון שמו, Abe). התכנית התבססה על שלושה חיצים מרכזיים: מדיניות מוניטרית, מדיניות פיסקלית ואסטרטגיות צמיחה כלכלית לעידוד השקעות פרטיות. הציפייה והאופטימיות לשינוי שתביא התכנית, נתנו אותותיהן וההשפעה של ה'אבנומיקס' על השווקים הפיננסיים הייתה כמעט מידית. היין נחלש, שיעור האבטלה ירד ושוק המניות עלה, על אף שעדיין נותר רחוק מאוד מהשיא של 1990. באוגוסט האחרון הודיע שינזו אבה על פרישתו בשל בעיות בריאותיות, אולם מחליפו יושיהידה סוגה ממשיך בדרכו ודבק בתכנית הכלכלית שבנה.
      

יפן היא הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, מדינה עם כ-126 מיליון תושבים אשר נשענת בעיקר על צריכה פרטית וייצוא. מבחינה דמוגרפית, האוכלוסייה היפנית מאופיינת בהתכווצות והזדקנות עקבית, תהליך ארוך שמלווה אותה בעשור האחרון ונובע מירידה בשיעורי הפריון והילודה. כיום עומד שיעור האוכלוסייה המבוגרת במדינה (מעל גיל 65) על כ-28%, בעוד ששיעור הילדים מתחת לגיל 15 עומד על כ-12% בלבד.

האופטימיות נשמרת, בין היתר, לאור ציפיות להתרחבות כלכלית שמגובה בנתוני מאקרו שפורסמו לאחרונה, בשנת הקורונה. יפן הציגה צמיחה של כ-3% ברבעון הרביעי של שנת 2020 בהשוואה לרבעון השני, נתון גבוה משמעותית ביחס לתחזיות המוקדמות וחיובי כשלעצמו. ברמה שנתית אמנם נרשמה צמיחה שלילית של מינוס 4.8%, אך מדובר בנתון נמוך יותר ממה שחזתה קרן המטבע העולמית – התכווצות של 5.3% בכלכלה היפנית ב-2020. הצריכה הפרטית, המהווה יותר ממחצית מהכלכלה, עלתה בכ-2.2% ברבעון האחרון של שנת 2020. גם מדינות אחרות בעולם חוו צמיחה כלכלית חזקה יותר בשני הרבעונים האחרונים של שנת 2020, מה שסייע ליפנים למכור יותר מוצרים שלהם מעבר לים ולהגדיל את היצוא.

הקורונה ביפן

את הגל הראשון של הקורונה צלחה יפן עם מספר נפטרים נמוך יחסית, זאת בזמן שהממשלה לא הטילה מגבלות תנועה על תושבים ועסקים, כפי שנעשה במדינות המערב. לאורך שנת 2020 הצליחה המדינה לשמור על נתוני תחלואה נמוכים מאוד (ביחס לאוכלוסייה), אולם בסוף השנה היא חוותה התפרצות מסוימת, בין היתר על רקע המוטציות השונות של הנגיף, והגיעה בשיא למספר הנמוך במעט מ-5,000 נדבקים ביום, עדיין נמוך ביחס לאוכלוסייה העצומה. כמו כן, יצרניות רכב יפניות גדולות, כמו טויוטה ומאזדה, הודיעו על הורדת קצב הייצור שלהן, בשל ירידה משמעותית בביקוש העולמי לרכבים. במקביל השיק ראש הממשלה חבילת תמריצים בגובה של קרוב לטריליון דולר, השווה לכ-20% מתוצר המדינה.

לצד ההתמודדות הטובה באופן יחסי עם מגפת הקורונה, ועוד הרבה לפני, ישנן מגמות נוספות שמשפיעות לחיוב על הכלכלה היפנית. עוד ועוד משקיעים יפנים שחוזרים הביתה, קרנות הפנסיה (שהן מבין הגדולות ביותר בעולם) שחוזרות להשקיע בנכסים מקומיים, כניסה של משקיעים זרים, עלייה משמעותית בשיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה, הגדלת מכסות הכניסה לעובדים זרים כדי לתמוך בשוק התעסוקה, וכן השקעה נרחבת בפיתוחים טכנולוגיים מתקדמים בתחום הרובוטיקה, במטרה לסייע לאוכלוסייה המבוגרת ולגשר על המחסור בידיים עובדות. למרות שעל פניו נראה שיחס החוב תוצר במדינה גבוה מאוד, חשוב לזכור שרוב החוב של יפן מוחזק ע"י יפנים, אזרחים מקומיים, ולא זרים. המשמעות היא שהשליטה בחוב טובה יותר.

בשורה התחתונה, המגמות החיוביות שהזכרנו, כמו גם השיפור בממשל התאגידי בחברות היפניות והקצאת הון יעילה יותר, לצד נתוני המאקרו שמאותתים על התאוששות כלכלית ויציאה מהקיפאון - מאפשרים לתת הרבה מקום לאופטימיות באשר לעתיד הכלכלי של יפן בשנים הקרובות. כל אלה, וכן הפגיעה הנמוכה יחסית ממשבר הקורונה, הופכים את יפן לאזור גיאוגרפי אטרקטיבי ומעניין להשקעה.

גילוי נאות