חדי הקרן שקורסים לאחר ההנפקה

בשנים האחרונות הונפקו בוול סטריט עשרות חברות פרטיות מובילות. איך אפשר להעריך מי מהמניות האלו צפויה לעלות ומי צפויה לרדת לאחר ההנפקה?

באגדות, חד הקרן (Unicorn) - אותו ייצור מיתולוגי בעל קרן אחת, נחשב לנדיר ביותר, אולם המקבילה שלו בעולם ההשקעות - סטארטאפים ששווים מוערך ביותר ממיליארד דולר, כבר אינה נדירה בכלל. היום יש בעולם מעל 200 חדי קרן כאלו, חלקם אף חצו את רף מיליארד הדולרים תוך פחות ממספר שנים בודדות. ברשימת הענקיות האלו יש גם לא מעט חברות צעירות ומבטיחות כמו אאוט בריין, טאבולה, WeWork ואחרות, שהמייסדים שלהן ישראלים.

בתחילת דרכן, כשהן חברות פרטיות, הרווחיות היא בעיקר עניין שולי, כאשר ההתמקדות היא בעיקר בגידול בנתח השוק על מנת לייצר עוד ועוד הכנסות. בכדי לצלוח את התקופה הזו, החברות לרוב נשענות על המימון הנדיב שהן מקבלות מקרנות השקעה פרטיות המתמחות במימון חברות צעירות. עם הגידול בהכנסות לרוב עולה גם שווי החברה והיא מתחילה לשאת את עיניה לעבר השלב הבא במחזור חייה- הבורסות בוול-סטריט.

מטבע הדברים, גם לבעלי המניות הגדולים בחברה הפרטית וגם לחתמים, אלו שמוציאים את ההנפקה אל הפועל, יש אינטרס לבצע אותה בשווי הגבוה ביותר כדי שיוכלו לממש לפחות חלק מההחזקה שלהם ברווח גדול. לעיתים, זה מוביל להנפקה במחיר מופרז, שמתבסס בעיקר על החלום סביב הצלחת החברה בעתיד. אבל ביום שלמחרת ההנפקה, המשקיעים כבר בוחנים את הסיפור קצת אחרת – הם לא מוכנים להסתפק בחלומות של צמיחה, אלא רוצים להשתכנע שלחברה יש מודל עסקי בר קיימא ופוטנציאל לעבור לרווחיות. זה לא חייב לקרות מחר בבוקר, אבל מתישהו בעתיד הנראה לעין. אצל חלק מהחברות המשקיעים לא רואים את זה והמחיר יורד.

למשל, מנית חברת תחליפי הבשר ביונד מיט, זינקה תוך חודש בלבד פי 3.5 ממחיר ההנפקה של תחילת מאי, כנראה בגלל שהמשקיעים אופטימיים מאוד לגביה, וזאת למרות שבשנה האחרונה היא הפסידה עשרות מיליוני דולרים. שתי דוגמאות הפוכות הן חברות שיתוף הנסיעות אובר וליפט, שהונפקו לאחרונה בשווי של עשרות מיליארדי דולרים, ומיד לאחר ההנפקה מחירן ירד בחדות.

שתי החברות האלו מייצגות מהפכה אמיתית שעשויה להתחולל בתחום התחבורה השיתופית בעתיד, אולם לפחות כרגע המודל העסקי שלהן מוטל בספק. אובר וותיקה יותר ופועלת בכל העולם, אבל למרות הצמיחה המדהימה שלה בהכנסות ל-11.3 מיליארד דולר ב-2018, היא עדיין רשמה הפסד של 1.8 מיליארד דולר ושרפה מזומנים. ליפט הצעירה יותר, שפועלת רק בתחומי ארה"ב, הגדילה את הכנסותיה ב-100% ב-2018 בהשוואה ל-2017, אבל מנגד, ההפסד הנקי שלה העמיק באותה שנה ל-910 מיליון דולר. שתי החברות פועלות בעולם תחרותי למדי ותחת אי-וודאות רגולטורית - למשל העובדה שהנהגים הם למעשה קבלנים חיצוניים ללא זכויות סוציאליות, משהו שעשוי להשתנות בעתיד, וזה צפוי להגדיל את הסיכון הטמון בהשקעה בהן.

מנייתה של אובר אמנם תיקנה את מרבית ירידת המחיר שנרשמה מיד לאחר ההנפקה, אולי בגלל נתח השוק הגדול יותר שיש לה והפעילות הגלובאלית, אבל עתידן של שתי החברות בטווח הארוך יותר טמון בעיקר בצמצום ההפסדים שלהן בתקופה הקרובה ומעבר לרווחיות בעתיד. כל עוד זה לא ישתנה, מניותיהן כנראה יתקשו לשוב לעליות.

בהמשך השנה צפויות להנפיק את מניותיהן מספר ענקיות פרטיות נוספות כמו WeWork, שגם היא צומחת בקצב מרשים אבל כרגע רחוקה מלייצר רווח חיובי, ולכן תרחיש ההנפקה שלה עשוי להיות דומה לזה של אובר וליפט.