שוק ההנפקות הראשוניות בארה"ב רותח: מדוע החברות רוצות להפוך לציבוריות?
חברות רבות מנצלות את התקופה הנוכחית לצאת להנפקה ראשונית ולהפוך לציבוריות. מתוך עשרות ההנפקות בחודשים האחרונים, ישנן לא מעט חברות אשר הכפילו את שווין ביום המסחר הראשון או הגיעו קרוב לכך. מדוע דווקא עכשיו נוהרות כל כך הרבה חברות לוול סטריט?
שוק ההנפקות הראשוניות (IPO) בארה"ב נמצא בכותרות בחודשים האחרונים, עם כמות רבה של חברות שמנצלות דווקא עכשיו את ההזדמנות להפוך לציבוריות ולגייס. מגמה זו בשוק ההנפקות הראשוניות ומהווה המשך ישיר לכמות החברות שיצאו ל-IPO בבורסה האמריקאית בשנה החולפת. ב-2020 נרשמה כמות שיא של הנפקות חדשות בארה"ב, עם 480 הנפקות חדשות. מדובר בעלייה של כ-106% ביחס ל-2019, אז יצאו לפועל 233 הנפקות חדשות, עפ"י Stock Analysis.
לא רק ריבוי ההנפקות מעורר עניין רב בקרב המשקיעים, אלא גם השווי הגבוה שאליו מצליחות החברות להגיע בהנפקה והזינוק האדיר שהן חוות עם תחילת המסחר בהן. מתוך עשרות ההנפקות שיצאו לפועל בחודשים האחרונים, ישנן לא מעט חברות אשר הכפילו את שווין ביום המסחר הראשון או הגיעו קרוב לכך, וחלקן המשיכו להציג תשואה תלת ספרתית גבוהה בימים הבאים שלאחר ההנפקה. כך למשל, ישנן חברות סייבר אשר לאחר הנפקתן הגיעו לשווי שיא במהלך שנת 2020, וזאת למרות שהמכירות שלהן בשנה האחרונה לא הצדיקו את השווי הגבוה אליו הגיעו.
מדוע דווקא עכשיו יש נהירה של חברות להנפקות בוול סטריט? הדבר נובע במידה רבה מכמות הכסף הרבה שנמצאת בשוק ומחפשת אחר אפיקי השקעה אטרקטיביים. בעולם של ריבית אפסית ואלטרנטיבות השקעה מצומצמות עד לא קיימות, ניתן לראות עלייה משמעותית בביקוש לאפיק זה, והוא הפך לאחת מחלופות ההשקעה הנפוצות בתקופה האחרונה. מצד החברות, האפשרות להנפיק במחירים אטרקטיביים לאור הריבית האפסית, מהווה קרקע נוחה לכניסה לבורסה.
מגמה זו לא פסחה על ישראל, וגם בשוק המקומי נרשמה כמות שיא של הנפקות ב-2020, עם כ-30 חברות חדשות שהפכו ציבוריות בשנה החולפת, כאמור לאור הריבית האפסית והאפשרות להנפיק במחירים אטרקטיביים. חשוב לומר שהגידול המשמעותי בכמות ההנפקות נובע גם משינויים רגולטורים שהובילה הבורסה בשנים האחרונות במטרה למשוך חברות להנפיק בישראל, כמו ביטול חובת דיווח רבעוני לתאגידים קטנים או אפשרות דיווח באנגלית.
גם למשבר הקורונה יש חלק בפריחת תחום ההנפקות הראשוניות, בעיקר לאור התעוררות של סקטורים מסוימים שקיבלו משנה תוקף ועמדו במוקד בעיקר בשיאו של המשבר. מדובר בתחומים כמו טכנולוגיה, סייבר, ענן, טלרפואה, גיימינג ועוד. לא במקרה רוב ההנפקות הראשונות שראינו בתקופה האחרונה הן של חברות טכנולוגיה ובריאות. גם תכניות הסיוע של ממשלות וכספי המזומן הרבים שחולקו לאזרחים בארה"ב למשל, יצרו מצב של הרבה כסף פנוי שמצא את דרכו להשקעות שונות בשוק ההון.
הפופולאריות בתחום גבוהה ותיאבון המשקיעים הולך וגדל, אך כאשר בוחנים את השווי שמקבלות החברות בהנפקה, נדמה שהרבה מהן יצטרכו להתאמץ בצורה משמעותית על מנת להצדיק אותו. לכן, בהקשר הזה מתעוררות לא פעם שאלות ותהיות על תחילתה (או קיומה) של בועה, מצב שבו מתרחש ניתוק של הנכסים מהשווי הכלכלי האמיתי שלהם. מצד אחד, ישנה התחושה ש"כל מטאטא יורה" וכמעט כל חברה שתבקש לגשת ל-IPO תקבל שווי גבוה, גם אם היא לא ראויה לו. התמחור כאן מבוסס על פוטנציאל שפעמים רבות לא ניתן לכמת אותו, וכפי שהפוטנציאל גבוה כך גם הסיכון שבצידו. במצב כזה בהחלט ייתכן שישנן חברות שאולי בהמשך יביאו לאכזבה בקרב המשקיעים ולא יעמדו בציפיות הגבוהות. מהצד השני, כדאי לזכור גם ששוק ההון העולמי עבר שינויים משמעותיים בשנה האחרונה, ואיתו גם סדר העדיפויות של המשקיעים. האם אכן מדובר בבועה? רק הזמן יגיד.
גילוי נאות
אולי יעניין אותך
-
כל מה שרציתם לדעת על מניות ולא היה לכם את מי לשאול
-
מט''ח חכם לכולם: חדר עסקאות ושירותי מטבע לעסקים מכל הגדלים
בתקופות אי ודאות עולה הצורך של חברות ומשקיעים לנהל סיכוני מט"ח בחכמה. אלטשולר שחם פיננשייל סרביסס מביאה בשורה תחרותית לשוק עם חיבור בזמן אמת לחדר עסקאות מט"ח, וכלים מתקדמים לצמצום החשיפה לתנודות שערים -
כיצד פתחו חברות הביג טק את שנת 2023?
ענקיות הטכנולוגיה נחשבות לקטר הצמיחה של הכלכלה העולמית. היכן מציבות אותן התוצאות של שנת 2022, ואיך זה עשוי להשפיע על התחזיות הכלכליות לשנה הקרובה? -
אל תשמרו את העודף: כיצד יתמודדו הקמעונאים והיצרנים עם עודפי המלאי?
בתקופת היציאה מהקורונה צברו חברות רבות עודפי מלאי שנועדו לענות על הביקושים הגבוהים, אך עם האינפלציה הגואה והסימנים להאטה עולמית הן מצאו את עצמן עם נטל כלכלי שמכביד על נתוני הרווח והצמיחה. מה צפוי בשנה הקרובה, ומה הקשר בין עודפי המלאי לריבית?
פרטייך נקלטו במערכת
הערות משפטיות: *אין בתשואות ובדירוגי העבר בכדי להבטיח תשואה או דירוג דומים בעתיד ** הסקירות המוצגות באתר זה הוכנו על ידי מחלקת המחקר של בית ההשקעות אלטשולר שחם ו/או מי מטעמה, והן בוצעו בהסתמך אך ורק על מידע פומבי גלוי לציבור. *** המידע מבוסס על מידע שדווח לציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מדויקים או בלתי מעודכנים. כמו כן, עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. **** המידע המוצג במסגרת הסקירות, הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני"ע ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו, ולכן אין לראות במידע האמור, כהמלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבל הצעות או ייעוץ- בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של המשקיע- לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. *****החברה ו/או החברות הקשורות אליה ו/או בעלי עניין בה עשויים להחזיק ו/או לסחור בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסיים המצוינים במידע באתר ולהיות בעלי עניין אישי בנושא, וזאת חרף האמור בתוכן המידע המוצג. ****** אין באמור במסגרת המידע באתר כדי להוות התחייבות להשאת תשואה. ******* האמור לא מהווה תחליף ליעוץ מס פרטני.